ג'סיקה צ'סטיין מובילה חבורה בינלאומית של סוכנות חשאיות מוכשרות ב"יחידה 355" - מותחן ריגול עם פוקוס נשי, שמבקש לשלב בין "אושן 8" למותגים עתירי אדרנלין כמו ג'ייסון בורן ו"משימה בלתי אפשרית". הרעיון עצמו מבורך, אך למעט כמה רגעי חסד קצרים, הביצוע מופרך, מגוחך וגנרי לחלוטין.
צ'סטיין מגלמת את מייס, סוכנת CIA שנשלחת לפריז עם הפרטנר שלה (סבסטיאן סטן) כדי לרכוש מכשיר זעיר שמסכן את שלום העולם. מובן שהמשימה הפשוטה יוצאת משליטה, ועד מהרה מייס מוצאת את עצמה מסובכת עד צוואר עם שלל סוכנויות ביון, שמעוניינות כולן גם הן במכשיר.
מפה לשם, מייס חוברת לגאונת מחשבים בריטית (לופיטה ניונגו), לסוכנת גרמנייה (דיאן קרוגר) ולפסיכולוגית קולומביאנית (פנלופה קרוז), ויחד הן יוצאות למרדף בלתי מסעיר בעליל שייקח אותן לשווקים של מרוקו ולמגדלים של שנחאי.
בין לבין הבנות נקלעות לשורה של סצנות פעולה כאוטיות (שמצולמות ביד כה רועדת שהן עשויות לגרום לכם למחלת ים) ויורות קלישאות כמו "פעם ידענו מי האויב, היום כולם בצללים" (משפט שאנחנו שומעים בסרטי ריגול מאז שנות ה־80, ולא, אני לא מגזים).
צ'סטיין עושה כמיטב יכולתה להיראות קשוחה, ניונגו נדרשת לדקלם קשקשת טכנולוגית בכל הזדמנות, ואילו קרוז היא הדמות המבוהלת שכל הזמן אומרת שהיא חייבת לחזור הביתה (ההופעה שלה כאן מוכיחה שגם שחקניות מצוינות מגישות לעיתים הופעות איומות). היחידה שמצליחה לצאת מזה בשלום איכשהו היא קרוגר, שניחנה במידה מספקת של קוליות טבעית.
• לבילויים ואטרקציות עד 100 שקל הקליקו כאן
בינוניותו המשוועת של הסרט הופכת למובנת יותר כאשר נוכחים לדעת שמי שחתום עליו הוא התסריטאי־במאי סיימון קינברג. סרטו הקודם של קינברג, "אקס מן: הפניקס האפלה", היה אחד מסרטי הסופר־גיבורים הגרועים ביותר של העשור האחרון, ותמיד מומלץ להנמיך ציפיות כששמו מופיע ברשימת קרדיטים.
"יחידה 355" אולי אינו גרוע כמו "הפניקס האפלה", אך אין בו טיפה של יצירתיות או מקוריות. הטוויסטים שלו כל כך צפויים שאפשר לראות אותם מהחלל, וסצנות הפעולה לא מספקות את הסחורה בשום צורה. הכוונות היו טובות. אבל הסרט הזה רע.
ציון: 4
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו