"סרט שהוא מכתב אהבה לעיתונות הכתובה"

סרטו החדש של ווס אנדרסון, "הכרוניקה הצרפתית", הוא מחווה למגזין ה"ניו יורקר" וכולל סוללה של כוכבים, בהם ביל מארי, אנג'ליקה יוסטון, פרנסס מקדורמנד, אדריאן ברודי וכריסטוף וולץ

ביל מאריי ב"הכרוניקה הצרפתית"

הערב יעלה בבתי הקולנוע "הכרוניקה הצרפתית", סרטו החדש של ווס אנדרסון, מי שנחשב אחד הבמאים היצירתיים והאקסצנטריים של הוליווד. אנדרסון חתום על סרטים עטורי שבחים כמו "משפחת טננבאום" ו"מלון גרנד בודפשט", שזכה בארבעה פרסי אוסקר.

שמו המלא של הסרט הוא "הכרוניקה הצרפתית של הליברטי, קנזס איבנינג סאן", ומדובר בדרמה קומית שאותה מגדיר אנדרסון "מכתב אהבה לעיתונות".

ההשראה לסרט היא המגזין הוותיק "הניו יורקר", ובמרכז העלילה כתב עת פיקטיבי שעומד לצאת במהדורה אחרונה מיוחדת, על פי צוואתו של העורך ארתור האוויצר ג'וניור, שאותו מגלם ביל מארי ("אבודים בטוקיו"). האוויצר נפטר, ומשאלתו האחרונה היא גיליון מיוחד שבו יפורסמו מחדש שלוש כתבות נבחרות. הסרט בנוי מהסיפורים העצמאיים שמאחורי אותן כתבות.

כמיטב המסורת בסרטיו של אנדרסון, גם הפעם מוביל את הסרט אנסמבל שחקנים גדול ומרשים, שחלקם מפציעים לתפקיד קטן בלבד. בין השחקנים בסרט: אוון וילסון, אנג'ליקה יוסטון, אליזבת מוס, טילדה סווינטון, בניסיו דל טורו, טימותי שאלאמה, סירשה רונן, אדוארד נורטון, לייב שרייבר, ווילם דפו וזוכי האוסקר פרנסס מקדורמנד, אדריאן ברודי וכריסטוף וולץ.

הסרט הצטלם כבר לפני שלוש שנים, אבל יציאתו נדחתה בשנה וחצי בשל הקורונה. הוא הוקרן לבסוף בבכורה בפסטיבל קאן בקיץ האחרון, ובביקורות הולל כ"ווס אנדרסון במלוא הדרו". גם בסרט זה ניכרות הססגוניות, הסימטריה והוויזואליה המיוחדות, שכה מאפיינות את הבמאי.

הבמאי ווס אנדרסון,

סרט הבכורה של אנדרסון (52) היה "פשיעות קטנות" מ־1996, שאותו כתב ביחד עם אוון וילסון. הם המשיכו לעבוד יחד על התסריטים של "המרוץ לצמרת של מקס פישר" מ־1998, ושל "משפחת טננבאום" מ־2001, שעליו היו מועמדים לאוסקר בקטגוריית התסריט המקורי. לאורך השנים אנדרסון גם ביים שני סרטי אנימציה, "מר שועל המהולל" מ־2009 ו"אי הכלבים" מ־2018, ששניהם היו מועמדים לאוסקר בקטגוריית סרט האנימציה.

סרטו המעוטר ביותר הוא "מלון גרנד בודפשט" מ־2014, שהיה מועמד לתשעה פרסי אוסקר, כולל בקטגוריות הסרט, הבימוי והתסריט הטוב ביותר. הסרט גרף בסוף ארבעה אוסקרים, אבל בקטגוריות הטכניות.

במהלך קידום הסרט "הכרוניקה הצרפתית", אמר אנדרסון כי "הסרט הוא אוסף של סיפורים קצרים, משהו שתמיד רציתי לעשות, מחווה למגזין 'הניו יורקר' ולסופרים שהתפרסמו בסגנון מאופיין משלהם. יש בו כבוד למילה הכתובה. היא מופיעה בכל מיני אופנים בסרט, בכתוביות ובטקסטורה של הדפוס בעיתון. הסרט גם מראה את הקשר בין עיתונאים שכותבים מהמערכת, שזה עולם שהולך ונעלם. עבורי, בכל כתבה הגיבור הוא הכותב".

אנדרסון התייחס לחופש היצירתי שחשוב לו כקולנוען. "בשלב מסוים בקריירה פשוט החלטתי שאני הולך לעשות רק מה שאני רוצה", אמר. "אם אני רוצה לעשות רצף של פריימים עם מסך רחב בשחור לבן - אז זה מה שאני הולך לעשות. ואם אני רוצה חלק מסוים מצויר - אז אני עושה זאת. כשהתחלתי לעשות סרטים, תמיד תהיתי 'האם אפשר לעשות את זה?' כיום אני לא טורח לשאול יותר. מובן שבתמהיל הסופי הכל צריך לעבוד יחד. חייב להיות קצב שכולם מתאימים לו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר