"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתראה בקולנוע: מיכאל אלוני במסך הגדול

השחקן משתתף בקומדיה המוטרפת "נתראה בשמחות", שצולמה בלוס אנג'לס • בריאיון ל"ישראל היום" הוא מספר על מיקרוקוסמוס ישראלי בהקשר בינלאומי • "חוויה מחממת לב"

,עודכן
0השמעה
מיכאל אלוני, צילום: טרנספקס הפקות

נדמה שמיכאל אלוני לא מפסיק לככב על המסך הקטן. "שטיסל", "פמת"א", "מלכת היופי של ירושלים" - עכשיו נקבל אותו על המסך הגדול, כשהוא מגלם בקומדיה "נתראה בשמחות" שחקן ישראלי שמנסה לשחק אותה באמריקה ולא באמת מצליח.

"נתראה בשמחות" הוא סרטו של מיכאל מאיר (זוכה פרס התסריט בפסטיבל הקולנוע בחיפה), שיעלה בחמישי הקרוב לאקרנים, ובין היתר משתתפים בו גם לירז חממי, שני אטיאס, אלון פדות, גיא אדלר, סטפי סלמה (‪"Call My Agent"‬) ומייק בורשטיין, והוא עוסק בחבורת ישראלים שמתכנסים לארוחת שבת שגרתית בלוס אנג'לס, שהופכת להזויה ולרחוקה לחלוטין מכל שגרה שהיא.

"הסרט צולם לפני הקורונה בלוס אנג'לס", מספר אלוני (37), "נסעתי לשם עם לירז חממי, וגרנו בבית שבו צולם הסרט, על הסט, וזו היתה חוויה מחממת לב. לירז היתה בהיריון, בעלה היה באנגליה ואני הייתי על תקן ממלא מקום מלווה של האישה בהיריון, וזה כלל חמוצים באמצע הלילה וגלידה באמצע היום. חוץ מזה שהיא שחקנית ענקית והיה נורא כיף ומצחיק לעבוד איתה. היתה איתנו שחקנית צרפתייה מהממת בשם סטפי סלמה, שהיתה פרטנרית ישירה שלי בסרט, ונשארנו חברים".

מה בעצם קורה בסרט?

"הוא עוסק בארוחת שבת בלוס אנג'לס של ישראלים שחיים במקום, קצת מיקרוקוסמוס של ישראל, רק מעבר לים. הם נפגשים לארוחה, ולאט־לאט כל הסודות והתככים שכל אחד מחזיק מתחילים לבצבץ החוצה, ואז בעצם נוצרת קומדיה פרועה עם הרבה דם. סוג של טרנטינו אבל ישראלי. אני מגלם את בן הדוד של לירז, שאף אחד לא סובל אותו, כי הוא אומר את האמת בפרצוף לכולם ולא מתחשב. הוא שחקן ישראלי שלא מצליח בחו"ל ונורא מרוכז בעצמו".

ואם כבר שחקנים ישראלים שמנסים להצליח בחו"ל – עד כמה זה מדגדג לך?

"אני בלב הסערה של הדבר הזה, כי 'שטיסל' הפכה לאחד הלהיטים של נטפליקס בעולם. אמנם אין לנו מכוניות מתפוצצות וסצנות סקס, אבל זה הצליח לתפוס את הבמה המרכזית, וכמובן יצר ויוצר עניין גדול בהוליווד, ולי ברמה האישית זה פתח המון דלתות. יש דברים שעומדים על הפרק, אבל אני לא יכול לדבר עליהם. מדהים שהמסלול שלי כרגע לא כולל את המחשבה 'אולי כדאי לי לעבור ללוס אנג'לס ולחכות שם שבע שנים כדי לשחק במשהו קטן', כי התוכן הישראלי מגיע לעולם ומדבר בעד עצמו. מובן שהתחרות האמריקנית קשה ומאתגרת, אבל עבורי השילוב של לעשות תוכן ישראלי ובינלאומי זו מתנה".

אלוני בהחלט עושה תוכן. בתיאטרון הבימה הוא משחק ב"עקומים", ששבה לבמה עם פתיחת עולם התרבות, ובטלוויזיה, כאמור, ראיתם אותו ב"פמת"א" ב־כאן 11 וב"מלכת היופי של ירושלים", שחלקה השני יחזור אחרי החגים. "אני באמת מרגיש אסיר תודה על השנה הזו", הוא מספר, "אני משחק בתיאטרון הבימה ב'עקומים', בקולנוע סיימתי לצלם סרט בשם 'אוהב אותך צ'רלי' עם אלון אבוטבול ונועה קירל, ועכשיו יוצא 'נתראה בשמחות'. יש עוד סרט בשם 'תוכנית א'' של האחים פז, שייצא אחרי החגים כנראה, על הנקמה היהודית, סיפור שלא סופר על אבא קובנר עם שחקנים בינלאומיים, שכרגע רץ ביפן, ימשיך לארה"ב ויגיע לכאן".

ומה התכנון להמשך?

"בקרוב אני יוצא בסדרת הרצאות שבהן אתן כלים ומודעות לאנשים שאינם מתחום המשחק, ובכללי אני מקווה שלא יסגרו לנו שוב את התיאטראות. אני מאמין בחוסן הלאומי ושנעבור את המשבר הזה יחד, ובעיקר שנתראה בשמחות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר