עשרות מיליוני דולרים הושקעו בסרט האקשן הזה: האם הוא שווה את זה?

"מהיר ועצבני" פוגש את האידיאולוגיה האנטי-קפיטליסטית הרצחנית של לואיג'י מנג'יוני ב"איך לשדוד בנק", מותחן פעולה אופורטוניסטי ולא משכנע שמבקש לתרגם את התמיכה המטרידה של צעירי אמריקה במנג'יוני - שכזכור רצח מנכ"ל של חברת ביטוח בריאות אמריקאית בדם קר - להצלחה קופתית.

ניקולס הולט ("סופרמן", "מקס הזועם: כביש הזעם") מככב בתור ריאן, מנהיג של כנופיית שודדים שהופכת לסנסציה ויראלית הודות לתוכן המלהיב והשימושי שהיא מעלה לרשת.

ג'ון סי. ריילי ("לילות בוגי", "לילות טלדגה") מגלם את סוכן ה-FBI המתוכסל שמנסה לשים את ידיו על הכנופייה, שמטילה את אימתה על הבנקים של פיטסבורג.

כדי לסייע לו במשימתו, סוכן ה-FBI מגייס האקרית מוכשרת ומרדנית (זואי קרביץ), כדי שזו תנתח את הסרטונים שהכנופייה משחררת ותשלוף משם רמזים. האם השניים יצליחו לתפוס את השודדים בטרם יוציאו לפועל את השוד הכי גדול והכי נועז שלהם עד כה?

למרות שמו המבטיח, "איך לשדוד בנק" בעיקר ילמד אתכם איך לעשות סרט לא מעניין. הבמאי דיוויד ליץ' ("דדפול 2", "פצצה בלונדינית", "הכפיל") עושה כמיטב יכולתו להלהיב ולייצר מומנטום. אך בפועל לא תמצאו כאן כל זכר לכריזמה, לכיף או לקוליות.

הסרטונים הוויראליים של הכנופייה אינם מרשימים, מגניבים או חינניים בשום צורה, וערכי ההפקה הגבוהים שלהם גורמים להם להיראות כמו גרסה הוליוודית מנותקת של סרטון ויראלי.

גם חברי הכנופייה עצמה מתקשים להותיר חותם. הולט, הבדרך כלל מצוין, מגיש את אחת מהופעותיו האנמיות והמשועממות ביותר. הקומיקאי פיט דיווידסון, מצדו, שמגלם את יד ימינו, דווקא עובד שעות נוספות כדי להוכיח את ערכו כשחקן דרמטי - אבל נראה כאילו שהוא משתתף בסרט אחר.

המיש-מאש הטונאלי הזה מורגש עוד פעמים רבות במהלך הסרט, וניתן לראות שליץ' וחבריו לא ממש הצליחו להבין איך למזג בין הרכיבים השונים בצורה מיטבית.

למרות התכנים הלכאורה בוגרים ועכשוויים שנדונים כאן, יש משהו מאוד ילדותי, מרוכך וסטרילי בדרך שבה התסריט מדדה אל עבר הגראנד-פינאלה המאוד-מאוד צפויה שלו. המסרים האנטי-קפיטליסטיים הזועמים והאלימים מוגשים בטון קליל וכאילו משעשע.

סיפורי הרקע הטרגיים (והבנאליים) של השודדים מלווים בפאתוס ובזעם קדוש. סצינות האקשן, לעומת זאת, שאמורות היו להיות הפורטה של ליץ', נטולות כל מתח או אדרנלין.

כמו "מהיר ועצבני", גם "איך לשדוד בנק" שואב השראה לא מבוטלת מקלאסיקת האקשן הניינטיזית "נקודת פריצה", והוא אפילו מזכיר אותו בשמו. אבל סרטו של ליץ' לא ראוי להיות מוזכר באותו המשפט עם "נקודת פריצה" (או עם "מהיר ועצבני", לצורך העניין). שכן בסופו של דבר, כלל לא מדובר בסרט אקשן.

מדובר בניסיון ציני וחסר טקט לקלוע לרוח הזמנים; בסרט ניהיליסטי, חלול וצבוע שמשתמש במנטרות אנטי-קפיטליסטיות אופנתיות כדי להתחנף לצעירים, בתקווה שהדבר יסייע לו להפוך לשובר קופות. אבל גם את זה הוא עושה בצורה גרועה. היה מוטב אם פשוט היו לוקחים את עשרות המיליונים שהושקעו ביצירתו ומחלקים לעניים.

"איך לשדוד בנק", ארה"ב 2026

ציון: 2 כוכבים