הבמאי פיטר מדק, שביים פרקים בסדרות "הסמויה", "שובר שורות", "האוס" ו"חניבעל", הלך לעולמו ביום שלישי בביתו בלוס אנג'לס. הוא היה בן 88. מדק נחשב לאחד היוצרים הוורסטיליים של הקולנוע והטלוויזיה, עם קריירה שנפרשה על פני שישה עשורים וכללה קומדיות שחורות, סרטי פשע וסרט אימה שהפך לקלאסיקה.
ילד יהודי בבודפשט
מדק נולד ב-1937 בבודפשט למשפחה יהודית. בשנות מלחמת העולם השנייה נאלץ להסתתר עם משפחתו מפני הנאצים. אחרי המלחמה גדל בעוני תחת השלטון הקומוניסטי: אביו נעצר, ואמו עבדה במפעל פלסטיק כדי לפרנס את הבית. "הפכתי ל'צופה' על רקע כל הקשיים", סיפר לימים. את האהבה לקולנוע גילה בזכות מקרן ידני שקיבל מדודתו.
ב-1956, בעקבות המרד ההונגרי, ברח ללונדון. שם התחיל לעבוד בחדר העריכה של אולפני פאתה, ובהמשך עבר להוליווד, שם חתם על חוזה בימוי בטלוויזיה.
"האסון הגדול של חיי"
פריצת הדרך שלו הגיעה ב-1972 עם הקומדיה השחורה "המעמד השליט". הסרט התמודד בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, ופיטר או'טול קיבל עליו מועמדות לאוסקר. ב-1980 ביים את סרט האימה "הנשמה המתחלפת" (The Changeling) בכיכובו של ג'ורג' סי. סקוט, שנחשב עד היום לאחד מסרטי הרוחות המשפיעים בז'אנר.
בהמשך ביים את סרטי הפשע "האחים קריי" ו"תן לו לקבל את זה", שהיה גם סרטם הראשון של ניל פרביס ורוברט ווייד, לימים התסריטאים של סרטי ג'יימס בונד.
לא כל ההפקות הלכו חלק. "רוח בשמש הצהריים", בכיכובו של פיטר סלרס, חרגה מהתקציב והסתבכה בעיכובים, ומדק הגדיר אותה "האסון הגדול ביותר בחיי". ב-2018, כמעט 45 שנה אחרי, סגר מעגל עם סרט תיעודי על מה שקרה מאחורי הקלעים, "רוח הרפאים של פיטר סלרס". "אם בימוי נמצא בדם שלך, אתה אף פעם לא מפסיק לביים", אמר באחד מראיונותיו. מדק הותיר אחריו ארבעה ילדים ונכדים.

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)