הפיזיקה של סרטי אקשן: האם מים באמת יכולים להציל חיים?

סצנות אקשן הוליוודיות מרבות להציג גיבורים הנמלטים מירי באמצעות צלילה לבריכה, או שורדים נפילות מרהיבות מצוקים אל תוך הים. אך מה אומר על כך המדע?

בכל הנוגע להגנה מפני קליעים, הקולנוע מדויק למדי. ניסויים הוכיחו כי חדירת קליע למים בעומק של כרבע מטר עד מטר בלבד סופגת את אנרגיית התנועה שלו ומאטה אותו כמעט לחלוטין, כך שהסיכון לפציעה קשה אפסי.

אולם, בכל הקשור לנפילה מגובה, התמונה מורכבת בהרבה.

מחקר שנערך באוניברסיטת קורנל ופורסם בכתב העת Science Advances ב-2022 ניתח את "דינמיקת הטריקה" (Slamming dynamics) – הכוח העצום שפועל על הגוף בשבריר השנייה הראשוני של המגע עם המים. הניתוח, המבוסס על תכונות פסיביות של השלד, הגדיר את גבולות הבטיחות הקריטיים למניעת שברים וקרעים:

• ראש קדימה: סף בטיחות של 8 מטרים בלבד. מעבר לכך נרשמת סכנה חמורה לשברים בעמוד השדרה הצווארי.
• ידיים קדימה: גבול של 12 מטרים. מעבר לכך נגרמים שברי דחיסה בעצם הבריח.
• רגליים קדימה: קפיצת עיפרון היא המנח הבטוח ביותר, עם סף של 15 מטרים לפני פגיעה בעצם השוקה ובברכיים.

למרות כל האמור, בענף ספורט שנקרא High Diving, המתאמנים קופצים מגבהים של עד 27 מטרים במהירות של כ-96 קמ"ש. איך הם עושים את זה? הסוד טמון בגיוס שרירים אקטיבי – כיווץ מתוזמן של השרירים בשבריר השנייה של המגע, שהופך את הגוף לבולם זעזועים נוקשה שמפזר את עוצמת ההתנגשות. ללא אימון כזה, קפיצות מגבהים הוליוודיים יסתיימו באסון.