אוניברסיטת חיפה תעניק תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד לבמאי עמוס גיתאי, מהיוצרים הישראלים המוכרים ביותר בעולם. התואר יוענק לו בהוקרה על תרומתו לקולנוע הישראלי והעולמי, על פיתוח שפה קולנועית המותחת את גבולות המדיום ועל עיסוקו בנושאים העומדים בלב החברה הישראלית, ובהם מלחמה, הסכסוך הישראלי-ערבי, זהות, דת, הגירה, נדודים ופליטות.
"עמוס גיתאי הוא מהיוצרים הישראלים הבולטים והמשפיעים בעולם. לאורך עשרות שנים הוא בחר לעסוק באופן ישיר בשאלות המורכבות והכואבות ביותר של החברה הישראלית ולהפוך אותן ליצירה שמעוררת מחשבה ושיח", אמר נשיא האוניברסיטה, פרופ' גור אלרואי, והוסיף כי "בעבור אוניברסיטת חיפה יש משמעות מיוחדת לכך שיוצר שנולד בעיר ושב אליה שוב ושוב ביצירתו מקבל מאיתנו את ההוקרה הגבוהה ביותר".
גיתאי נולד בחיפה ב-1950, בנם של אדריכל הבאוהאוס מוניו גיתאי-וינרויב ושל הפעילה הציונית אפרתיה מונצ'יק-מרגלית. הוא למד אדריכלות בטכניון והמשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בארצות הברית, אך לאחר שנפצע במלחמת יום הכיפורים נטש את הלימודים ופנה לקולנוע.
את דרכו החל בבימוי כתבות טלוויזיה, וב-1980 יצר את סרטו התיעודי הראשון באורך מלא, "בית". לאחר שהטלוויזיה הישראלית החליטה לגנוז את הסרט בשל תכניו הפוליטיים, הקרין אותו גיתאי בפסטיבלים ברחבי אירופה. בהמשך יצר סרטים תיעודיים נוספים בישראל ובעולם, ובהם "ואדי", "יומן שדה", "בנגקוק-בחריין" ו"אננס", וב-1986 ביים את סרטו העלילתי הראשון "אסתר". מאז שילב לאורך הקריירה בין קולנוע עלילתי לתיעודי, ועם סרטיו הבולטים נמנים "ברלין-ירושלים", "זכרון דברים", "קדוש", "כיפור", "קדמה", "עלילה", "הארץ המובטחת", "אזור חופשי" ו"רבין: היום האחרון".
סרטיו השתתפו בתחרויות הרשמיות של פסטיבלי הקולנוע המרכזיים בעולם, ובהם קאן וונציה, ולאורך השנים זכה בפרסים ובעיטורי כבוד ממדינות וממוסדות תרבות בין-לאומיים. יצירותיו משלבות קולנוע, אדריכלות, היסטוריה ופוליטיקה ומחברות בין סיפורים אישיים לשאלות רחבות של מקום, זיכרון וזהות. חיפה תופסת בהן מקום מרכזי ומשמשת אותו לעיסוק ביחסים בין יהודים לערבים ובמורכבות של החברה הישראלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו