נטלי פורטמן אולי נמצאת בתקופה מאושרת בחייה, אבל בימים אלה היא מצאה את עצמה במרכזה של שערורייה מסוג קצת פחות שגרתי: שערורייה ספרותית.
הרומן החדש של הסופרת הבריטית רייצ'ל קאסק, Life of M, שצפוי לצאת לאור ב-25 באוגוסט, מספר על סופרת שנפגשת עם כוכבת קולנוע לשעבר שהחלה את דרכה כשחקנית ילדה וחיה כיום בפריז. עד כאן, אולי שום דבר יוצא דופן. אלא שהדמות בספר חולקת לא מעט פרטים מחשידים עם חייה של פורטמן.
הדמות, המכונה M, הייתה שחקנית ילדה, התפרסמה בגיל צעיר, שיחקה בסרט על עולם הבלט, התאמנה באינטנסיביות לקראת התפקיד, עברה נישואים שהסתיימו בגירושים ואפילו מתוארת דרך קמפיינים שבהם היא מככבת - בדיוק כמו פורטמן, שהפכה לכוכבת כבר בגיל 12 בסרט "לאון".
ומה שהופך את הסיפור למעניין אפילו יותר? פורטמן וקאסק מכירות זו את זו. אבל בניגוד למה שאולי אפשר היה לחשוב, הן ממש לא החברות הטובות שמצטיירות בחלק מהדיווחים.
"היא לא חברה שלה"
מקור שמכיר את השתיים סיפר ל-Page Six כי פורטמן, בת 45, וקאסק נפגשו בסך הכול "אולי חמש או שש פעמים". הקשר ביניהן התחזק בעיקר סביב מועדון הספרים המקוון של פורטמן, שבו השחקנית אירחה את קסק ב-2021 ואף כינתה אותה אז "אחת הסופרות האהובות עליי".
פורטמן אף בחרה בספר של קסק, Second Place, למועדון הספרים שלה, ובהמשך המליצה גם על ספר נוסף שלה. אלא שלטענת מקורב, השתיים מעולם לא היו חברות קרובות.
"יש לה בן זוג מדהים וחברות קרובות מאוד; רייצ'ל קאסק היא לא אחת מהן", אמר המקור. לדבריו, הטענה שמדובר בשתי חברות שנקרעות זו מזו היא למעשה "המצאה של הוצאה לאור שמנסה למכור ספר".

"המצאה של ההוצאה כדי למכור את הספר" / כריכת הספר
אז עד כמה הדמות דומה לנטלי?
כאן העניינים מתחילים להיות מעניינים באמת. בין פורטמן לבין M יש שורה של קווי דמיון שקשה להתעלם מהם. שתיהן הפכו לשחקניות בגיל צעיר, שתיהן קשורות לסרטים שעסקו בבלט, ושתיהן עברו הכנות אינטנסיביות לתפקידים קולנועיים.
פורטמן, כזכור, זכתה באוסקר על תפקידה ב"ברבור שחור" ב-2011, לאחר שעברה שנה של אימוני בלט מפרכים. בספר, גם M משחקת בלרינה ונדרשת להתאמן לצד רקדניות שמתוארות כ"רעבות ומעשנות בשרשרת".
גם חיי האהבה מספקים נקודת השקה ברורה. פורטמן התגרשה מבן זוגה, הכוריאוגרף בנג'מין מילפייה, אב שני ילדיה, לאחר 11 שנות נישואים. בספר, גם M מתמודדת עם טלטלות רומנטיות ונישואים שלא בדיוק מסתיימים באושר ועושר.
אפילו פרטים קטנים יותר, כמו הופעתה של M על שלטי חוצות כשהיא מוקפת בפרחים ורודים, מזכירים את הקמפיינים של פורטמן כפרזנטורית הוותיקה של מיס דיור.
"כמובן שרייצ'ל כתבה על נטלי"
מקור בפריז שמכיר את שתי הנשים לא השאיר הרבה מקום לספק. "כמובן שרייצ'ל כותבת על נטלי", אמר ל-Page Six.
מקור נוסף מעולם ההוצאה לאור טען כי קאסק נוהגת לשאוב השראה מחייהם של אנשים שהיא מכירה ומשתמשת בהם כחומר גלם ליצירה שלה.
עם זאת, אין טענה שפורטמן שיתפה פעולה עם הסופרת או נתנה לה אישור להשתמש בחייה. להפך: כמה מקורות הדגישו כי פורטמן לא הייתה מעורבת בכתיבת הספר בשום צורה.
אבל האם זו באמת ביקורת על פורטמן?
כאן הסיפור הופך למורכב יותר. הסופרת והעורכת ולרי סטיברס, שחשפה את הדמיון בין הדמות לבין פורטמן, טוענת כי קסק לא בהכרח מנסה "לפרק" או להשפיל את השחקנית.
לדבריה, פורטמן משמשת בספר יותר כמעין סמל לתרבות האליטה ולחיים של אנשים מפורסמים, וכדרך של קאסק לעסוק בשאלה הגדולה יותר של זהות - האם ה"אני" שאנחנו מציגים לעולם הוא בכלל אמיתי.
אבל גם היא מודה שהדמות בספר "מבוססת בבירור" על פורטמן, ושקאסק הצליחה ללכוד משהו אמיתי בניסיון שלה לנהל חיים נורמליים לצד הפרסום.
זה לא הסקנדל הראשון של הסופרת
גם קאסק עצמה כבר מכירה היטב מחלוקות סביב יצירתה. בממואר הראשון שלה, שעסק באימהות, היא תיארה את האימהות באופן שעורר סערה גדולה. ספר אחר שלה, שיצא ב-2009, אף הורד מהמדפים ונגרס לאחר שאדם שזיהה את עצמו בדמות בספר איים בתביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות. בסופו של דבר הושג הסדר מחוץ לבית המשפט והודפסה מחדש המהדורה.
לכן, מבחינתה, השראה מהחיים האמיתיים היא חלק מהעבודה הספרותית.
ומה נטלי פורטמן חושבת על כל זה?
כאן התמונה פחות דרמטית ממה שהכותרות אולי גורמות לחשוב. לפי המקורות של Page Six, פורטמן לא בדיוק זועמת. היא אמנם מוצאת את הפרויקט "מעצבן", אבל מקורבים טוענים שהיא נמצאת בתקופה טובה מאוד בחייה ולא נותנת לספר לערער אותה.
ובכל זאת, בסוף הספר, הדמות M אומרת למספרת שהיא לא אוהבת את הדרך שבה הציגו אותה: "גרמת לי להיראות כאילו אין בי אנושיות. כאילו אני לא מסוגלת לאהוב".
ולפי המקור ההוליוודי של Page Six, אין הרבה קשר בין הדמות הזו לבין פורטמן האמיתית. "נטלי די שלמה עם מי שהיא", אמר. "החברים שלה יודעים מי היא. אני בספק אם זה משאיר אותה ערה בלילה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו