כבר כמה שנים שהוליווד מדברת על “עייפות גיבורי־העל”, והמספרים הראו שיש לזה בסיס: בשנה שעברה "קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא", שיצא בפברואר, הכניס כ־415 מיליון דולר; "ת’אנדרבולטס*" (הכוכבית אינה הפניה להערת שוליים, אלא חלק מהמיתוג), שיצא במאי, כ־382 מיליון; "ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים", שיצא ביולי, כ־522 מיליון; אפילו סרט האתחול ל"סופרמן" נעצר על כ־619 מיליון דולר.
לשם השוואה, הסרטים הקודמים בסדרות "קפטן אמריקה" ו"סופרמן" הכניסו 1.15 מיליארד דולר (“קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", 2016) ו-668 מיליון דולר (“איש הפלדה", 2013, אם לא סופרים את הקרוסאובר עם באטמן מ-2016, שהכניס כמעט 900 מיליון דולר). את "ארבעת המופלאים" קשה להשוות, מפני שכל הניסיונות הקודמים להביא אותם לקולנוע נחשבו לכשלונות מוחלטים, ו"ת’אנדרבולטס" הוא סרט ראשון.
ואז הגיע "ספיידרמן" החדש, והביא איתו, ממש כמו שמו, “יום חדש”.
תוך עשרה ימים בלבד, הסרט כבר הכניס כ־1.67 מיליארד דולר בעולם, ורשם את סוף השבוע הפותח הגדול בתולדות הקולנוע בארה”ב, אפילו מעל "הנוקמים: סוף המשחק” (2019, 1.2 מיליארד דולר בסופ”ש הפותח), שנחשב עד כה לסרט גיבורי העל המכניס בהיסטוריה, ולתקופה מסוימת גם הסרט המכניס ביותר באופן כללי (עד ש"אווטאר" מ-2009 עקף אותו חזרה והוריד אותו למקום השני).
איך דווקא ספיידרמן מצליח בתקופה שבה גיבורי־על אחרים מתקשים?
הסיבה הראשונה היא שספיידרמן כבר גדול יותר ממארוול. אנשים אולי התעייפו מהיקום הקולנועי, מהמולטיוורס ומהצורך לזכור עשרות דמויות וסדרות, אבל ספיידרמן הוא מותג בפני עצמו. גם מי שלא ראה את הסרט האחרון של מארוול יודע מי זה פיטר פארקר ומה הסיפור שלו.
הסיבה השנייה היא שהם נתנו לקהל זמן להתגעגע. כמעט חמש שנים עברו מאז הסרט הקודם של טום הולנד, ובמקום להמשיך מיד לעוד סרט, הסוף שלו איפס את הדמות: פיטר נשאר לבד, בלי החברים ובלי החיים שהכיר. וכך, הסרט הרביעי מרגיש קצת כמו סרט ראשון.
אולי המסקנה היא שלא באמת נמאס לקהל מגיבורי־על. נמאס לו מסרטי גיבורי־על שלא מרגישים כמו אירוע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו