הסרט הזה לא ממש אירוע ענק - אבל עדיף מהרבה שטויות של דיסני

שלושה זאטוטים עירוניים מפונקים, שדבוקים למסכים שלהם מבוקר עד לילה, עוברים לגור בכפר עם הוריהם, ומגלים עולם קסום בתוך היער ב"המסע המופלא לעץ הקסמים" – סרט ילדים עתיר כוכבים המבוסס על סדרת ספרים קלאסית של הסופרת האנגלייה הפורייה איניד בלייטון ("השביעייה הסודית", "החמישייה הסודית", "חבורת הבלשים והכלב", "נדי" ועוד).  

סדרת "עץ הקסמים" ("The Faraway Tree", במקור) הושקה במקור ב-1939, ונועדה לספק לקוראים צעירים מעט אסקפיזם בשנות מלחמת העולם השנייה. בגרסה הקולנועית הדמויות והסיפור עוברים עדכון מתבקש, וכעת הילדים הצעירים עוזבים את ביתם בעיר לא על מנת לברוח מפצצותיהם של הנאצים, כי אם כדי להתרחק מהטכנולוגיה ומה-wi-fi, להתחבר ל"עולם האמיתי", ולהתגבש כמשפחה.

בתוך כך, בתחילת הסרט אנו למדים שדווקא אב המשפחה, טים (אנדרו גארפילד, "ספיידרמן המופלא"), הוא זה שנשאר בבית כדי לטפל בילדים, בעוד שהאם, פולי (קלייר פוי, "הכתר"), היא זו שיוצאת לעבודה ודואגת לפרנסה.

אלא שכבר בסצינה הראשונה פולי נאלצת להתפטר ממשרתה הבכירה והמכניסה (בגלל סיבות ערכיות), והמשפחה נקלעת למשבר כלכלי רציני ביותר. הפתרון? לעבור לחווה מוזנחת בכפר ולהקים מפעל משפחתי מאולתר לייצור רוטב פסטה. "זה יעשה לנו טוב, אנו זקוקים לזה", מבקש טים לשכנע את רעייתו. והיא אכן משתכנעת באופן מיידי.

הילדים, לעומת זאת, מבואסים לחלוטין למשמע החדשות על המעבר, ובהחלט ניתן להבין אותם. הבת הבכורה עוקצת את הוריה בכל הזדמנות ולא מבינה כיצד מצפים ממנה להתנהל ללא הסמארטפון; הילד האמצעי מתקשה להסתדר ללא משחקי הווידיאו האלימים שלו; ואילו הבת הצעירה, פראן, שרגילה לצפות בטאבלט ללא הרף (ושבקושי מוציאה מילה מפיה), רק מסתגרת בתוך עצמה והופכת לאפילו עוד יותר מופנמת ואילמת.

כמובן שכל זה משתנה באחת כאשר פראן מתחילה לשוטט לבדה בשדות הזהובים הבלתי נגמרים שמקיפים את ביתה החדש, ולהתוודע ליצורים האקסצנטריים והמשעשעים ששוכנים על עץ גבוה, עמוק בתוך היער.

בתחילה היא פוגשת פיה בשם סילקי (ניקולה קוכלן, "ברידג'רטון"), שמזמינה אותה למסיבת תה עם חבריה. בהמשך פראן גם זוכה להכיר שלל טיפוסים פלאיים נוספים, ואלה חושפים אותה לשלל עולמות קסומים שנמצאים במרחק נגיעה (כמו "עולם ימי ההולדת", שבו כל יום הוא יום ההולדת שלך, "עולם הממתקים", שבו הכל עשוי מדברי מתיקה, ועוד).

המפגש עם החבורה הקסומה משפיע על פראן עמוקות. מצב רוחה ממהר להשתפר, והיא אפילו מתחילה לדבר. כעת רק נותר לראות אם בני משפחתה יאמינו לסיפורים המטורפים שיוצאים מפיה.

"המסע המופלא לעץ הקסמים" אמנם לא ייזכר כ"אירוע הגדול של 2026", כפי שהפוסטר העברי מבטיח ביומרה חסרת כיסוי. אבל הוא בהחלט מצליח להיות סרט ילדים חמוד, חביב ולא מזיק, שאינו מתקשה להוות אלטרנטיבה ראויה לפס הייצור המאוס של אולפני דיסני.

התסריטאי סיימון פרנבי, שמתמחה בעיבודים קולנועיים לקלאסיקות ילדים בריטיות - וחתום גם על התסריטים של "פדינגטון 2" המאוד אהוב, ו"וונקה", הפריקוול ל"צ'רלי וממלכת השוקולד" - מזריק מודרניות, קלילות והומור לחומר הגלם המאובק, ודואג לכך שהעניינים יהיו בתנועה מתמדת.

האפקטים הממוחשבים משביעי רצון, הבדיחות נעות על מנעד רחב שמערבב בין הגבוה (משחקי מילים בסטייל של "מונטי פייתון") לנמוך (פלוצים), והופעות האורח הרבות דואגות לכך שגם הצופים המבוגרים יותר לא ישתעממו (בין השאר, תוכלו למצוא כאן גם את ג'סיקה גאנינג, מ"אייל קטן", ואת ג'ניפר סונדרס, מ"פשוט נהדרת" האגדית).

הבעיה הגדולה ביותר של הסרט היא שהסיפור המאוד בסיסי שלו לא ממש מתפתח, ולא ממש הולך לשום מקום, וכתוצאה מכך, שום דבר לא באמת מוטל על הכף (מה שהופך אותו לאידיאלי לקהל צעיר מאוד, אך לקצת מפוהק עבור כל היתר).

הדמות ה"מרושעת" היחידה שאנו זוכים לפגוש מגולמת בידי רבקה פרגוסון האדירה - אבל היא מצטרפת לעלילה רק בשלב מאוחר מאוד, וכמעט ולא מהווה איום על גיבורינו. בהתחשב בחותם העמוק שפרגוסון מצליחה להותיר בדקות הספורות שהיא מופיעה על המסך, אפשר רק להצטער על כך שלא קיבלה חלק מרכזי יותר במיזם. אולי בסרט ההמשך.

"המסע המופלא לעץ הקסמים", בריטניה 2026

ציון: 3 כוכבים