השחקנית מודה וחושפת: "קצת שיקרתי כדי לקבל אודישנים"

ביום חמישי הקרוב יעלה לאקרנים סרטה של שרון אנגלהרט "כי את מכוערת", שמביא איתו ארומה מרעננת לא רק של שם יוצא דופן, אלא גם של גיבורות וסיפור שלא רואים הרבה על המסך.

הסרט, בכיכובם של ריקי רייף סיני, אורי אבינועם, יעל אבקסיס, יוסי מרשק ובן סולטן, מגולל את סיפורה של אביגיל (סיני), חיילת כועסת וחסרת ביטחון, שמגיעה לבית אמה (אבקסיס) הצפוף בירושלים רגע לפני שהיא עתידה להפוך לקצינה, במטרה להיפרד מבתוליה בסוף השבוע - אך מגלה שאחותה הקטנה (אבינועם) בהיריון, וביחד השתיים יוצאות למסע של סודות משפחתיים, מאבק וחיפוש אחר השליטה בגופן ובחייהן.

הסרט זכה בפרס סרט הביכורים הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל קולנוע דרום, וזיכה את סיני בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע בירושלים ואת אבינועם בפרס אופיר על שחקנית המשנה הטובה ביותר. הוא בעיקר משרטט סיפור התבגרות מוכר לכאורה עם טוויסט אישי על גבול האפל, ומצליח לטפל בנושאי דימוי עצמי ומיניות בקרב צעירות.

"זה התפקיד הראשון שלי, וזו היתה חוויה מדהימה לקבל כזה תפקיד מעניין ודמות כל כך כיפית", מספרת אבינועם בראיון ל"ישראל היום". "התרכזתי כל הזמן בלהיות נוכחת וממוקדת ולהרגיש את נעמי ואת מה שהיא חווה באותו הרגע. כשקראתי את התסריט, הבנתי שיש שם סיפור מאוד אישי ומיוחד, והייתי מאוד שמחה להיות חלק ממנו. ידעתי שזה יהיה סרט שיהיה לי כיף גם לצפות בו".

היום היא בת 21, אבל כשצילמה את הסרט היתה בת 18 - לא רחוק מהגיל של אותה מתבגרת שגילמה, שמוצאת את עצמה בהיריון. "הזדהיתי מאוד עם החוויות שלה, עם הרצון להרגיש שאת כמו כולם, אבל במידה מסוימת גם לבלוט. זו חוויה שכל נערה יכולה להזדהות איתה, אני לא חושבת שיש מישהי שלא הרגישה ככה. אצל נעמי זה הרצון להיות חלק. אבל מה שיפה בה, לדעתי, זה שהיא לא מורידה מאחרים. יש לה המון ביטחון בערך שלה. היא גם מאוד אוהבת את אחותה, ומעולם לא הרגישה שהיא פחות טובה ממנה. אני חושבת שבמקום מסוים נעמי מעריצה את אביגיל ואת איך שהיא מתמודדת עם סיטואציות".

השם של הסרט מאוד מסקרן ומושך. מה חשבת עליו?

"יש הרבה פרשנויות לשם הזה והרבה דרכים להסתכל עליו. הדבר הראשון זה שהוא פשוט שם מעולה כדי למשוך צופים", היא צוחקת. "זו בחירה מעולה של שרון (אנגלהרט, הבמאית). בסרט אביגיל אומרת לי את המשפט הזה, ויש בזה משהו כל כך אמיתי ונכון. אני יודעת שבמהלך חיי אחותי אמרה לי את המשפט הזה, וגם אני לה, וזה משהו שקל להזדהות איתו בין אחיות".

הסרט מציג גיבורות שלא תמיד רואים על המרקע, חושף את גיל הנעורים על הקשיים והכאב שבו, ומעלה סוגיות כמו מיניות ודימוי גוף שמאוד מעסיקות נערים ונערות. יצא לך לחשוב על החשיבות שלו מעבר לאמנות?

"כשצילמנו זה לא עבר לי בראש, כי המחשבה שלי היתה שזו סיטואציה בחיים של שתי בנות, וזהו. כשצפיתי בסרט הרגשתי אחרת. שיש שם משהו גדול יותר מסיפור של שתי אחיות, שהרבה נשים - וגם גברים - יוכלו להזדהות איתו. אני יודעת שסרט יכול להשפיע על אנשים, כי אני יודעת איך סרטים השפיעו עלי כשהייתי בגיל הזה".

"פחדתי משיעורי משחק"

היא מעולם לא למדה משחק, ולדבריה, "היה לי קשה להגיד שאני רוצה להיות שחקנית. אפילו לקחת שיעור משחק זה משהו שהפחיד אותי, למרות שידעתי שזה מה שאני רוצה. גדלתי בנס ציונה, ודרך פייסבוק הגעתי להיות ניצבת בסדרות. אחת מהן היתה 'המפקדת', בעונה 2, והצלם היה מתן רדין - ששנה לאחר מכן צילם את 'כי את מכוערת', וזו היתה סגירת מעגל. נהניתי להיות ניצבת, זה היה צעד ראשון בעולם שמעניין אותי, שחסך לי את השוק של לדרוך על סט פעם ראשונה. לסרט הזה הגעתי אחרי ששלחתי מיילים לסוכנויות. קצת שיקרתי שעשיתי דברים אחרים, עד שהסוכנות שאני איתה היום הזמינה אותי לפגישה, ודרכה התחלתי לעשות אודישנים".

מאז היא עוד הספיקה לככב ב"על כלבים ואנשים", סרטו של דני רוזנברג שצולם בנובמבר 2023 בקיבוצים ובאזור קו הגבול, כשהמדינה עוד היתה מוכת תדהמה מ־7 באוקטובר, ובו השתתפו גם תושבי המקום. "זו היתה חוויה חד־פעמית כשחקנית וכתסריטאית, כי כתבתי את התסריט עם דני. זו חוויה כל כך יוצאת דופן, שאני עדיין לא יודעת איך לתאר במילים מה היה שם, אבל אני כל כך שמחה שהייתי חלק מזה".