לא ההתבגרות בדרום תל אביב, לא המסגרות הלימודיות החרדיות וגם לא המאבק בדימוי הגוף הכינו את ניסן סקירא לרגע שבו ישחק בסרט קולנוע הוליוודי שמוקרן בימים אלה ברחבי העולם.
אבל אחרי התבגרות מבלבלת מהממוצע, שכללה לא מעט שאלות בלתי פתורות וחיפוש עצמי שהיה כנראה מורכב יותר משל המתבגר המצוי - זה בדיוק מה שקרה לשחקן הצעיר כשלוהק לסרט האקשן "המכוון", שעלה לאחרונה לאקרנים, לצד שחקנים ישראלים כמו ליאור רז וגילי כהן.
הוא גם בטח לא דמיין בפנטזיות הפרועות ביותר שלו ששמו יופיע בקאסט של מותחן פשע שביים זוכה האוסקר דניאל רוהר, לצד אגדת המשחק האמריקנית דסטין הופמן והשחקן הצרפתי ז'אן רנו ("ניקיטה", "לאון").
"דסטין הופמן הוא אגדה. כשהגעתי לסט הצילומים בקנדה, הבמאי שאל אותי אם אני רוצה להכיר אותו - ומייד אמרתי 'בוא'", מספר סקירא (28), הזכור לצופי הטלוויזיה בישראל מסדרות כמו "מלכות" ו"הסדרתיים". "הוא ישב על ספה, הכירו בינינו, ואז הוא אמר לי 'אה, אתה הבחור הישראלי, מה שלומך?' והציע לי המבורגר".
שלב השאלה הפרובינציאלית מחייב לשאול אותך אם דיברתם על היהדות שלכם, ואם חלקתם המבורגר.
"מרוב חרדה עניתי 'לא'. יצא לנו לדבר קצת על ישראל, הוא התעניין בשלום המשפחה שלי ושאל איך עברנו את תקופת המלחמה. הוא מאוד מעריך ומתעניין, וזו באופן כללי היתה ההוויה של הסט. האווירה שם היתה פרו־ישראלית. הרבה מהקאסט ומאנשי הצוות הם יהודים, אז הרגשנו שמאוד דואגים לנו ועוטפים אותנו".
סקירא נולד בתל אביב, ולאחר תקופת התקרבות מאתגרת של אביו אל אורח החיים החרדי, הוא למד כמה שנים בבית ספר חרדי. הוא מעיד שהיו לו קשיי השתלבות, בשל תחושת שונות וחוסר ביטחון שנבע ממשקלו ומתקופת הגילוי המיני שלו. הפעם הראשונה שבה הרגיש שהוא משתלב חברתית עם דומים לו היתה בגילי העשרה, כשהצטרף לסטודיו לאמנויות התיאטרון של יורם לוינשטיין.
"הגעתי לשם ילד מאוד מבויש, סגור ומפוחד, שמתבייש במי שהוא", הוא נזכר. "פתאום פגשתי אנשים בכל מיני צבעים וגדלים, שנהנים ועושים את מה שהם אוהבים, שזה תיאטרון. זה פתח לי את הראש. שם התחלתי להרגיש קצת יותר נחמד בגוף שלי.
"המשקל יצר אצלי המון חוסר ביטחון במשך שנים. לקח לי המון זמן לעבור תהליך קבלה של הגוף שלי. התמודדתי גם עם הפרעת אכילה קלה, שעכשיו היא כבר די מאחוריי. נראות היא דבר חשוב במדיום ויזואלי כמו משחק, אבל אחרי שנים שבהן חשבתי שהוא חיסרון - הפכתי את המשקל ליתרון".
"פתח לי את התיאבון"
"המכוון" עלה לאקרנים בישראל בחודש שעבר וזכה לביקורות חיוביות ברובו, אך כמה מבקרים לא יכלו שלא להצביע על מה שעשויה להיות תחילתה של מגמה מדאיגה בקולנוע ההוליוודי: אחרי שנים ארוכות שבהן לתפקידי הנבלים בסרטי פעולה לוהקו בעיקר יוצאי מדינות מזרח אירופה (משלל סיבות והסברים גיאו־פוליטיים מימי המלחמה הקרה) - ב"המכוון" הנבלים הם ישראלים.
וזה מעלה את החשש שברוח התקופה, את מקומם של נציגי "ציר הרשע" יתפסו בשנים הקרובות נבלים כחול־לבן - מה שבהחלט לא יסייע לתדמית הישראלית בעולם, שגם כך נמצאת בשפל בשנים האחרונות.
"אנחנו (השחקנים) לא הרגשנו שהביאו אותנו לסרט על תקן 'הישראלים הנבלים'. אני לא חושב שזה הסיפור פה", אומר סקירא. "אני לא חושב שניסו לייצג אותנו ככאלה, או שתפקידים כאלה משליכים על ישראל. בסופו של דבר היו בקולנוע הרבה נבלים קוריאנים או איטלקים, וזה לא בהכרח יצר סטיגמה למדינות הללו.
"מבחינתי זה אומר שיהיו לישראלים עוד אופציות להתברג בשוק הקולנוע הבינלאומי, שזה משמח. אולי לא בהכרח מבחינת הסברה, אבל אני מאמין שיהיה בסדר".
לאחר כל החוויה הזו, ואז החזרה לארץ, לא הרגשת כמו סינדרלה שהכרכרה שלה הופכת לדלעת? בסוף אתה חוזר לעבוד בסטנדרטים מקומיים.
"זה מאוד פתח לי את הרעב לנסות לעבוד בחו"ל. פתאום חלום שתמיד היה לי התממש, והבנתי שהוא אפשרי ויכול לקרות במציאות. זה עשה לי חשק להשיג עוד פרויקטים שם, ואני עובד על זה במקביל לעבודה בארץ".
זו לא תקופה אידיאלית לנסות לטפח קריירה בחו"ל.
"אני מאוד מקווה שיהיו בהוליווד עוד במאים אמיצים שילהקו שחקנים נטו על סמך ההתאמה שלהם לתפקיד. אני מבין שזה שיקול שיכול גם להוות סיכון.
"אבל לא משנה מה - לא אסתיר את הישראליות שלי. יכול להיות שאלה שנים שבהן צריך דווקא לא להוריד את הראש, לא לחכות שיעבור זעם, אלא לייצג את ישראל בגאווה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו