לבתאל טהיי, או בשם הבמה שלה בתאלי, כבר יש לא מעט כובעים: יוצרת תוכן, משוררת וסופרת. כעת היא מוסיפה לרשימה גם את התואר כוכבת ילדים, עם התפקיד הראשי בסרט הילדים החדש "פרח האור".
במבט ראשון, אפשר לחשוב שמדובר בעוד סרט ילדים חדש. אבל מאחורי ההפקה הזו מסתתרת שאיפה רחבה הרבה יותר: להרחיב את גבולות הייצוג על מסך הילדים הישראלי ולהעניק לילדים וילדות דמות שהם יכולים לראות בה את עצמם.
עבור בתאלי, החלום הזה התחיל הרבה לפני המצלמות. "הבמה קראה לי," היא מספרת. "אני זוכרת את עצמי בגיל חמש עולה על שולחנות בטקס הבונה המסורתי, שרה ועושה שמח. מאז הרגשתי שדרכיי, פניי וליבי אל הבמה".
אלא שהדרך לבמה לא תמיד הייתה פשוטה. לאורך השנים היא הרגישה שחסרות דמויות שנראות כמוה, והתחושה הזו מלווה אותה גם היום. "אני בשוק שעד עכשיו, מכל כוכבי הילדים שכבר יש, אף אחד לא עצר ואמר שיש פה קבוצה שלמה שאין לה עם מי להזדהות?"
המשפט הזה אולי נשמע פשוט, אבל הוא נוגע באחת הסוגיות המרכזיות בעולם תוכן הילדים: ייצוג.
מחקרים בפסיכולוגיה ובחינוך מצביעים שוב ושוב על כך שילדים מגבשים תפיסות לגבי עצמם והאפשרויות העומדות בפניהם דרך הדמויות שהם פוגשים בספרים, בטלוויזיה ובקולנוע. כשילד רואה מישהו שדומה לו במרכז הסיפור, הוא לא רק צופה בו, הוא לומד שגם הוא יכול להיות חלק ממנו.
גם במאי ויוצר הסרט זגייה מקרה, מי שעומד מאחורי הפרויקט ולזכותו יוזמות חלוציות נוספות כמו "בלאק קומדי", מכיר היטב את התחושה הזו. לדבריו, היא מלווה אותו מאז שהיה ילד.
"אני זוכר שממש אחרי שעלינו לארץ ראיתי סרט על העלייה של יהודי אתיופיה. היה שם שחקן אתיופי שדיבר עברית, וברגע שראיתי אותו אמרתי לעצמי: כשאגדל אני רוצה להיות שחקן. ילדות שיראו את בתאלי יבינו שגם הן יכולות להיות כוכבות ילדים, ואז נראה עוד הרבה בתאלי".
זו בדיוק הנקודה שהופכת את "פרח האור" מסרט ילדים לעוד לבנה בשיח רחב יותר על ייצוג. לא רק מי מופיע על המסך, אלא אילו סיפורים אנחנו בוחרים לספר לילדים, ומי זוכה להיות הגיבור שלהם.
בתאלי עצמה אינה מסתירה את גודל המשימה שהיא מרגישה שמוטלת עליה. "החברה הישראלית מורכבת מגם וגם, ואני מפלסת דרך כדי להביא את ה'גם' הזה. בסוף הילדים שלנו מאמינים למה שהם רואים. אני באתי להגיד להם: לא רק שאתם יכולים, אני באתי לשנות את ההיסטוריה". בהמשך היא מוסיפה אמירה אישית שנוגעת גם בשאלות של דימוי עצמי ויופי: "אני מודל היופי. אני חומה, אני עם עיניים חומות ועם שיער שחור, ואני מודל היופי".
"אנחנו רוצים שילדים יגדלו בתודעה ששחור זה לא רק דבר רע, כמו שהם רגילים לצרוך בחדשות. שחור זה דבר טוב. הוא יכול להציל את העולם" מוסיף זגייה.
המסרים האלה אינם נשארים מחוץ לעלילה, אלא נטמעים גם בתוך "פרח האור" עצמו. לצד סיפור צבעוני שמתאים לעולמות הילדים, הסרט עוסק בנושאים אוניברסליים כמו אמונה עצמית, קבלת השונה, הכוח למצוא את האור שבתוכנו וההבנה שלכל ילד וילדה יש מקום בעולם, בדיוק כפי שהם.
בסופו של דבר, ייתכן שההישג הגדול ביותר של "פרח האור" לא יימדד במספר הכרטיסים שיימכרו, אלא בילדה אחת שתצא מהאולם, תסתכל על המסך ותחשוב לעצמה בפעם הראשונה: גם אני יכולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו