רגע לפני גיל 80, סטיבן ספילברג חוזר אלינו עם "התגלית" ("Disclosure Day") - מותחן מד"ב עתיר תקציב שמתכתב באופן מרתק עם כמה וכמה מהסרטים האיקוניים שהוא עשה בעבר, שמבקש להוות סוג של סיכום לקריירה מפוארת שריסקה כל שיא קופתי אפשרי ושמקווה להשיב לו את הרלוונטיות התרבותית שאבדה לו באופן סופי לפני משהו כמו עשור.
החדשות הטובות הן ש"התגלית" בהחלט מצליח להגשים את שתי מטרותיו הראשונות, כך שאם אתם נמנים על חובביו של המאסטר הוותיק, ניתן לומר שצפויה לכם חגיגה אמוציונאלית ומלנכולית שתזרוק אתכם לשלל כיוונים - שבין השאר כוללים את "מפגשים מהסוג השלישי", "העיתון", "שוגרלנד אקספרס", "אי.טי", "מלחמת העולמות" ועוד - ושתגרום לכם להגיד תודה לאלוהי הקולנוע על כך שזכינו לקבל מספילברג סרט מסוג כזה בשנת 2026.
בתוך כך, החדשות הטובות פחות הן שהסרט עצמו אינו מתקרב לשיאיו של ספילברג משום בחינה. הוא אמנם גדוש בשוטים מרהיבים ובמהלכי מצלמה מורכבים ומרשימים ביותר. אך באותה הנשימה, גם יש בו משהו מיושן, רפטטיבי ולא מספק, והצפייה בו מלווה בתחושה המתסכלת שהוא פשוט מסרב לצבור תאוצה, לחדש ולהדהים.
חולשתו העיקרית של "התגלית" נעוצה בתסריט המעגלי, הנוצרי והלא מספיק מעמיק שלו, עליו חתום קיוויד קפ ("פארק היורה"). הפתיחה של הסרט דווקא מצוינת, וזורקת אותנו אל תוך הסיפור כאשר זה כבר נמצא בעיצומו. אך במקום להמשיך בדהרה, ספילברג מבזבז זמן ומומנטום על אקספוזיציה מיותרת ועל סצינות מקשרות שמאטות את הקצב ושאינן משכילות ללכוד את הטון הנכון.
כתוצאה מכך, הסרט ממשיך להתקדם ולעצור, כאילו שמישהו שכח להוריד את הרגל מהברקס - מה שלבטח היה מפריע לי קצת פחות אם היעד שאליו ספילברג מוביל אותנו היה לפחות מצליח להפתיע, לרגש או לסחוף. אבל מה לעשות שזהו ממש לא המצב.
ג'וש אוקונור מככב בתור דניאל - מומחה סייבר שמחליט לחשוף את הסודות החייזריים שחברתו, וורדקס, מסתירה מן העולם, ולשתף את המין האנושי בכך שאנו לא לבד ביקום. בשעה שהבוס שלו לשעבר, נואה (קולין פירת'), מוביל את חייליו הנאמנים במרדף אחר דניאל, אנו פוגשים גם את מרגרט (אמילי בלאנט), חזאית בערוץ טלוויזיה מקומי שמגלה שיש לה פתאום כוחות טלפתיים משונים. כמובן שדרכיהם של דניאל ומרגרט יצטלבו בסופו של דבר, כאשר מי שמסייע לזה לקרות הוא הוגו (קולמן דומינגו) - מדען סורר ורב תושייה שהחליט גם הוא שהגיעה העת לחשוף את האמת.
ספילברג כבר ביים לא מעט מרדפים מסעירים ובלתי נשכחים במהלך חייו ואם לדבר בכנות, המרדף הארוך והלא מאוד מלהיב שעומד במרכז "התגלית" אינו ראוי אפילו למקום בעשירייה השנייה אצלו. כאמור, יש כאן שפע של דברים יפים כמו שוטים אלגנטיים ובלתי אפשריים שנמשכים חמש דקות, למשל - אך אלה פשוט אינם מצטברים לכדי יותר מדי בסופו של דבר. איפה המתח? איפה הסכנה? איפה תחושת הדחיפות? אין לי מושג, אבל חסרונם מורגש מאוד.
במקביל, גם ההסתמכות על "מבטי פליאה" - אולי המוטיב המזוהה ביותר עם הקולנוע של ספילברג - אינו עולה יפה. גם מפני שה"פלא" עצמו, שהולך ונחשף במהלך הסרט, אינו "מופלא" מספיק. אבל גם מפני שיש משהו נאיבי, ילדותי ולא רציני בדרך שבה כל היישורת האחרונה של הסרט משחקת את עצמה על המסך ומשפיעה על הדמויות.
במילים אחרות, ספילברג מאוד-מאוד רוצה שנאמין ושנלך איתו ועם הסרט שלו והוא והמלחין הגאון ג'ון וויליאמס עובדים שעות נוספות כדי שזה יקרה. אבל ככל שהוא עובד קשה יותר, כך "התגלית" הופך למאכזב יותר. עד שהוא מגיע לשוט הסיום, שללא ספק מתכבד להיות הרגע המאכזב מכולם בסרט הנ"ל.
"התגלית" אמור להתרחש בהווה, אבל העולם שבו הוא מתרחש כלל אינו מתנהג כמו העולם שלנו. בתור התחלה, התגובות של האנשים שנחשפים ל"אמת" אינן עומדות בקנה אחד עם הדרך שבה אנשים מגיבים כיום לאמיתיות שנחשפות. שנית, העובדה שדניאל פשוט אינו מעלה את כל התוכן שיש לו לאינטרנט, ומעדיף במקום לנסות להגיע לתחנת טלוויזיה מקומית, לחלוטין אינה ברורה ו/או הגיונית. שלישית, ספילברג נכשל לחלוטין ביצירת אווירת "יום הדין", שכן עלילת הסרט, כך מספרים לנו לפחות, מתרחשת על רקע "המשבר העולמי החמור ביותר מאז משבר הטילים של קובה" - אך לא מרגישים את המשבר הזה לרגע.
אבל הדבר התמוה ביותר לטעמי ב"התגלית" הוא האופן הסנטימנטלי והפנטזיונרי שבו ספילברג מבקש לסגור את הסיפור. חיבתו לסופים שמחים ולא בהכרח קשורים למציאות אמנם ידועה היטב, אך כאן הסרט מבצע קפיצה גדולה מדי כדי לאפשר את זה, ועם כל הרצון הטוב, התוצאה גובלת במגוחך.
מצד אחד, מעריציו של ספילברג, שגדלו על ברכי סרטיו, באמת שאינם יכולים להרשות לעצמם לפספס את "התגלית". מצד שני, צופים צעירים שייחשפו אליו כאן לראשונה (או לשנייה) לא יבינו על מה המהומה הגדולה, ואני לגמרי יכול להבין אותם.
השמועות המוקדמות דיברו על כך שזהו הדבר הטוב ביותר שספילברג עשה מזה עשרים שנה. אבל זהו ממש לא המצב. שכן "התגלית" הוא אולי סרט שמרתק לנתח אותו ולדבר עליו בהקשר הרחב יותר של גוף העבודות של מי שיצר אותו. אבל האמת העצובה והמבאסת היא שלא מאוד מעניין או כיף לצפות בו.
"התגלית", ארה"ב 2026
ציון: 2.5 כוכבים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו