"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צעיר בן 20 ריסק את תעשיית הקולנוע האמריקנית - וככה הוא עשה את זה

שני הסרטים ששולטים בקופות בארצות הברית הם עצמאיים ונוצרו על ידי צעירים שהסתמכו על תקציבים קטנים - והרוויחו בענק • האם זה מספיק כדי לשנות את הקולנוע כפי שהכרנו אותו?

,עודכן
0השמעה
באקרומס. צילום: יח"צ

סופ"ש היסטורי ומופרע לחלוטין בבוקס אופיס האמריקני. "באקרומס", סרט האימה האווירתי והאניגמטי של התסריטאי-במאי קיין פרסונס - שמבוסס על סדרת רשת ויראלית שיצר, שמתרחש בתוך מבוך אינסופי של חללים לימינליים, ושהופק בתקציב של כעשרה מיליון דולר - עומד להשתלט על המקום הראשון בטבלת שוברי הקופות עם למעלה מ-80 מיליון דולר, זאת לאחר שהמומחים ניבאו לו פתיחה של בין 20 ל-30 מיליון דולר בלבד.

בכך יהפוך פרסונס בן ה-20, שזהו סרטו העלילתי הראשון באורך מלא, לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה שביים סרט שהתמקם במקום הראשון בטבלה בארצות הברית. השיאנים הקודמים היו ג'וש טראנק (שהיה בן 27 כאשר ביים את "כרוניקה בזמן אמת") וסטיבן ספילברג (שהיה בן 28 כאשר ביים את "מלתעות").

בנוסף, "באקרומס", בו מככבים רנאטה רנסייב ("האדם הגרוע בעולם", "ערך סנטימנטלי") וצ'יווטל אג'יופור ("12 שנים של עבדות"), גם עומד להפוך לסרט של חברת ההפצה A24 שזוכה לפתיחה הקופתית הכי גדולה בהיסטוריה שלה, כאשר הסרט הקודם שאחז בשיא הוא "מלחמת אזרחים", של אלכס גרלנד, שנהנה מפתיחה של 26 מיליון דולר ב-2024.

אבל חכו, זה עוד לא הכל: גם הסרט שממוקם השבוע במקום השני בטבלה מפגין ביצועים קופתיים לא פחות ממדהימים. זהו "אובססיה", סרטו השני של קורי ברקר בן ה-26, יוצר נוסף שהחל את דרכו ב-YouTube.

כמו "באקרומס", גם "אובססיה" - שעוסק במערכת יחסים רעילה ועל-טבעית שיוצאת משליטה באופן מחריד ונוראי - הוא סרט אימה. אלא שבניגוד אליו, סרטו של ברקר הופק באופן עצמאי לחלוטין ובתקציב זעום של 750,000 דולר.

בתוך כך, באופן כמעט חסר תקדים, הכנסותיו של "אובססיה" רק עולות מסוף שבוע לסוף שבוע, זו הפעם השנייה ברציפות. הישג בלתי אפשרי כמעט בעידן הקולנועי הנוכחי, בו משך החיים של סרטים חדשים בקופות מוגבל בדרך כלל לשבוע אחד (או לכל היותר שניים), ובו מרבית הצופים בדרך כלל מוכנים להמתין לכך שהסרטים יגיעו לפלטפורמות הסטרימינג השונות.

סרטו של ברקר פתח עם 17.2 מיליון דולר בסופ"ש הראשון שלו, רשם 23.9 מיליון בסופ"ש השני שלו, ונמצא כעת בדרך לסופ"ש שלישי שכבר ידגדג את השלושים מיליון. הפעם האחרונה שדבר כזה קרה (ולא בתקופת החגים, אז חלים חוקים אחרים) הייתה ב-1982. שתבינו עד כמה ההישג של "אובססיה" נדיר.

מי שצפוי ליפול למקום השלישי בטבלה, עם צניחה של כ-70 אחוז (!) בהכנסותיו בשבוע השני שלו באולמות בסך הכל, הוא "המנדלוריאן וגרוגו", הסרט הראשון בסדרת מלחמת הכוכבים שמגיע לבתי הקולנוע מאז 2019. וכן,בהחלט יש בכך משהו סמלי.

הכנסות מאכזבות, ביקורות פושרות. המנדלוריאן וגרוגו,צילום: יחצ

בניגוד ל"מנדלוריאן וגרוגו", שמבוסס על סדרת סטרימינג (ושינחת בדיסני פלוס בעוד כמה שבועות), גם "באקרומס" וגם "אובססיה" הצליחו למתג את עצמם כאירועים קולנועיים שמוכרחים לצאת מהבית עבורם. שניהם מלהיבים את הקהל, שניהם נהנים מבאזז ומתמיכה של הקהל הצעיר (שכבר הספיק להתוודע ליצירתם של פרסונס וברקר ב-YouTube וברשתות החברתיות), ושניהם ממשיכים לצבור תנופה בזכות המלצות מפה לאוזן.

מה כל זה אומר לגבי העתיד? ובכן, מוקדם כדי לקבוע, ובכל מקרה, לא המון כנראה. קודם כל, מפני שכבר ראינו בעבר לא מעט סרטי אימה זולים שהופכים לויראליים ומצליחים בגדול ("פרוייקט המכשפה מבלייר" ו"פעילות על טבעית", אם למנות שניים). שנית, גם יוצרי YouTube שמבצעים פריצה הוליוודית מרשימה אינם דבר חדש. שלישית, מפני שמאחורי שני הלהיטים הנוכחיים ניצבים המפיק-במאי ג'יימס וואן והמפיק ג'ייסון בלום, שחתומים על אינספור שוברי קופות בז'אנר האימה.

וואן, שנחשב גם הוא ל"ילד פלא" כשפרץ בענק עם הסרט הראשון בסדרת "מסור" בגיל 26 בלבד, היה זה שזיהה את הפוטנציאל של קיין פרסונס, והוא גם היה זה שהחתים אותו בחברת ההפקה שלו כשהיה בן 16. מנגד, וואן וג'ייסון בלום גם החליטו לתת את תמיכתם ל"אובססיה" לאחר שצפו בו בפסטיבל טורונטו האחרון, שם הוצג בבכורה. כלומר, מעבר לאיכויות של הסרטים עצמם, ההצלחה הקופתית שוברת השיאים שלהם היא גם תוצאה של למעלה מארבעה עשורים מצטברים של ניסיון בביזנס.

על כל פנים, אין ספק שהקהל הצעיר שפוקד את בתי הקולנוע בארצות הברית אומר בימים אלה את דברו, ונראה כי נמאס לו משוברי הקופות הגדולים והצפויים של האולפנים. אך האם הקהל הזה ינהר בהמוניו גם לצפות בסרטים מקוריים שאינם סרטי אימה? זו השאלה הגדולה.

הפרשנים ממהרים להשוות את מה שמתרחש בשבועות האחרונים למה שהתרחש בסוף שנות השישים (שנות הוליווד החדשה) ובתחילת שנות התשעים (שנות האינדי האמריקאי). אך כדי שזה יקרה באמת, טווח הסרטים שזוכים להצלחה צריך להיות רחב בהרבה. בינתיים, בהחלט ניתן לשאוב עידוד מכך שדור ה-Z מגלה את הקולנוע. גם אם בינתיים זה רק כדי לראות סרטי אימה עתירי באזז.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר