התגובות בהקרנה של "מורטל קומבט 2" שנכחנו בה היו חצויות. מצד אחד, מי שמעולם לא שמע על מותג הגיימינג המפורסם לא הבין מה הסרט ההזוי, המטופש והבלתי קוהרנטי בעליל הזה רוצה מהחיים שלו. ברדיוס שלנו נשמעו תהיות בנוסח "מה הטעם אם כל מי שמת חוזר לחיים?" ו"מה, כתבו את הסרט ב-AI?", וקשה לא להסכים איתן.
ללא הכרה מוקדמת עם סדרת משחקי המכות הזו, שרצה חזק כבר כמעט 35 שנה, אין טעם לקנות כרטיס לסרט החדש שמבוסס עליה.
מצד שני, הגיימרים שבאולם, ותיקים (כותב שורות אלה ביניהם) וצעירים, פרצו במהלך ההקרנה בשאגות שמחה בכל פעם שרגע אייקוני מהמשחקים הוצג על המסך הגדול בגרסה נאמנה למקור, ומחאו כפיים בהתלהבות כשהקרדיטים עלו (לא ספויילר: אין בסוף סצנת בונוס, אפשר לקום איך שנגמר). היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.
עושים מכה
"מורטל קומבט" הראשון יצא באפריל 2021, עמוק בתוך הקורונה, לקולנוע ולשירות הסטרימינג HBO מקס במקביל. אף שהיה אפשר לצפות בו בבית, בדרכים חוקיות או פחות, הביצועים משביעי הרצון בקופות שכנעו את אולפני וורנר להתקדם עם המשכון.
הבמאי האוסטרלי האלמוני סיימון מקוייד חוזר לסיבוב נוסף, כמו גם חלק ניכר מהקאסט המקורי והאלמוני ברובו לא פחות (ע"ע המתים שחוזרים לחיים).
קצת רקע עלילתי לפחות מעורים: "מורטל קומבט", המשחקים והסרטים, עוסקים בטורניר קרבות אחד-על-אחד אלים במיוחד, שבו חבר'ה רעים כעורים מיקומים וממדים אחרים נלחמים בחבר'ה הטובים, היפים והמסוקסים, רובם בני אנוש. אם החבר'ה הטובים מפסידים, אז הלך על כדור הארץ שכן הרעים ישתלטו עליו. אם הטובים מנצחים – צר לנו לאכזב, אבל תמיד יש עוד טורניר (ומשחק, וסרט) כי הרעים לא פראיירים.
גורל היקום או היקומים או הממדים או מה שזה לא יהיה אומנם תלוי בתוצאות בזירה, אבל החבר'ה (בעיקר הרעים) מוצאים כל מיני טריקים נבזיים שיטו את הכף, כמו איזה מדליון מיסטי שמרפא אותך על המקום. לא הוגן, אבל אין עם לי לדבר כי אין שופטים.
הקרבות המוצלחים יותר מסתיימים בקריאת ה-"Finish Him!" הדרמטית, שמיד אחריה על המנצח לחסל את יריבו באופן ברוטלי, גרפי ויצירתי (ביתורים, שיפודים, מעיכות ועריפות הם אופציות נפוצות, תוך כדי ניצול מלכודות ולוקיישנים שימושיים כמו בריכות חומצה, תהומות עם להבים בתחתית וכו').
ג'וני קאם הום
למרות ההצלחה, הטעות הפטאלית של הסרט הראשון היתה ההחלטה להציב במרכז העלילה דמות שהומצאה במיוחד בשביל הסרט ולא הופיעה במשחקים. לאף אחד לא היה אכפת מקול יאנג הפלקטי והאנמי, וטוב שנפטרים ממנו די מהר בהמשכון.
במקום קול יאנג אנחנו מקבלים סוף סוף את ג'וני קייג' – לוחם אהוב מהמשחקים שנעדר מהסרט הקודם. קארל אורבן ("הבנים", "שר הטבעות", "השופט דרד") נכנס בהצלחה לנעליו של קייג', ואם לא ברור לכם איך שחקן בגיל העמידה מגלם כוכב אקשן הוליוודי צעיר ושחצן שמגלה את ייעודו האמיתי בחיים כמגן האנושות – זה מוסבר בעלילה וזרמנו עם זה.
אורבן הוא השם הכי נוצץ ומוכשר בקאסט, וההופעה שלו מתובלת בלא מעט הומור ומשפטי מחץ עם רפרנסים ל"הארי פוטר", "שר הטבעות", "ג'ון וויק" וכמה סרטי אייטיז קלאסיים. חלק מהיציאות שלו אומנם קרינג', אבל כמה באמת מצחיקות – וצוחקות על האבסורדיות הכללית של "מורטל קומבט". טוב שמישהו מודע. גם הירויוקי סנאדה ("שוגון", "הסמוראי האחרון"), חוזר כחביב הקהל סקורפיון, אם כי הפעם הוא מסתפק בתפקיד אורח מורחב בלבד.
בנוסף לצירופו של קייג' אנחנו סוף סוף מקבלים את הופעות הבכורה של באראקה – יצור מפלצתי שאפילו אל האורטודנטים לא יעזור לו; של הנסיכה בעלת המניפות המשוננות קיטאנה; ושל הבריון האוחז בפטיש השניצלים בגודל XXXL שאו קאהן (אזהרה: אתם לא רוצים להיות השניצל שלו).
הארבעה חוברים לפרצופים מוכרים כמו חיילי הכוחות המיוחדים ג'קס וסוניה בלייד; שכיר החרב האוסטרלי בעל עין הביונית קיינו; אל הרעם עם הכובע המטופש ריידן (שום קשר לת'ור); תואם הברוס לי הצווחני לו קאנג; והמכשף הערמומי ומשנה הצורה שאנג טסונג שדי נדחק הצידה פה, אבל הוא עדיין ערמומי. סאב זירו סוג של נעדר ויש כמה דמויות שמחליפות צד – מהטובים לרעים ולהיפך.
אם השמות האלה אומרים לכם משהו, עושה רושם שאתם שוחים בחומר ולא תסבלו לראות את החבר'ה האלה חובטים זה בזה והופכים אחד את השני לבולונז בלייב אקשן.
תכלס, מי שבא לצפות ב"מורטל קומבט" עושה את זה בשביל הקרבות. לא בשביל העלילה הממוחזרת וחסרת החשיבות (בואו, אולי היא באמת נכתבה ב-AI?), ובטח לא בשביל המשחק המביך ברובו. בקטע מסוים, למשל, דמות שלא מבינה מה קורה לה (פייר, גם אנחנו לא כל כך הבנו), מדקלמת בקול של צ'אט GPT ובעיניים פעורות: "What?!", ואילו השורות של באראקה, שהוסב לליצן החצר, נשמעות כאילו נלקחו מערוץ הופ.
למרבה המזל, הקרבות עושים את העבודה. הם אומנם לא מורכבים ושאפתנים כמו אלה של "ג'ון וויק", אבל כשג'וני קייג' מנחית את אגרוף השפגט המפורסם שלו (שפוגע כמובן באיבר אסטרטגי של היריב) וכשסקורפיון משגר גרסה כפולה של מתקפת ה-"Get Over Here!" הקלאסית, קשה לא לחייך. ומכות הסיום? לא פחות גרוטסקיות ומתפצחות מאלה שבמשחקים. ראו הוזהרתם: זה אומנם סרט גיימינג, אבל לגמרי לא סרט ילדים.
לכן אנחנו בדיסוננס. קשה לנו להמליץ על "מורטל קומבט 2" לחובב הקולנוע הממוצע, וגם לא לשוחרי סרטי אקשן ואומנויות לחימה, שכן זה לא ממש סרט אלא משחק שהוסב למסך הגדול. מצד שני, גיימרים שמכירים את המטריה ככל הנראה יפיקו פה שעתיים של הנאה דבילית וייצאו מרוצים – בתנאי שישימו את אונות המוח שלהם על מצב המתן. בדיוק כמונו. רק אל תשכחו להדליק אותן שוב.
"מורטל קומבט 2", ארה"ב 2026
ציון: 2 כוכבים לצופים מן השורה / 3 כוכבים לגיימרים בנשמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו