"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין כניסה ל-AI: טקס האוסקר עובר שינויים מפתיעים

האקדמיה האמריקנית לקולנוע הכריזה על שורת עדכונים בכמה קטגוריות לקראת הטקס הקרוב - חלקם מתבקשים ואחרים מנסים למנוע את השתלטות הבינה המלאכותית על הוליווד • שחקנים דיגיטליים? לא תודה

,עודכן
0השמעה
טקס פרסי האוסקר. צילום: אי.פי.איי.

האקדמיה האמריקנית לקולנוע, שעורכת מדי שנה את טקס האוסקר, הכריזה על מספר שינויים בכמה קטגוריות פרסים שללא ספק ישפיעו על עתיד התחרות. השינוי המשמעותי ביותר קשור לארבע קטגוריות המשחק, בתפקידים ראשיים ובתפקידי משנה. לפי החוקים החדשים, שחקנים ושחקניות יכולים להיות מועמדים על יותר מסרט אחד בקטגוריה ספציפית. משמעות הדבר היא שאם שחקן זה או אחר סיפק שתי הופעות מרשימות, ראשיות או משניות, באותה שנה, הוא יכול לקבל מועמדות על שתיהן באותה קטגוריה ובעצם להתחרות נגד עצמו באותו טקס.

זוכת האוסקר לורה דרן. תשאירי קצת לאחרים!,צילום: AFP

עד כה, אם שחקן הופיע בשניים (או אפילו יותר) מחמשת הסרטים שקיבלו את מרב ההצבעות מחברי האקדמיה בקטגוריה מסוימת, רק ההופעה שקיבלה את מספר ההצבעות הגבוה ביותר התמודדה על הפסלון המוזהב, ואילו ההופעות האחרות בכיכובו היו מפנות את מקומן למועמד אחר שנשאר בחוץ. מדובר בסוג של תיקון עוול, שכן המועמד המקורי "לא אשם" בכך שסיפק את הסחורה ביותר מסרט אחד.

גם קטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר עוברת שינוי. בעבר, סרט שאינו דובר אנגלית היה יכול להיות מועמד בקטגוריה רק אם הוגדר כ"בחירה הרשמית" של המדינה שבה הוא הופק. מעתה, כל הסרטים "הזרים" יכולים לקבל מועמדות אם יזכו בפרס מתאים בפסטיבל סרטים בינלאומי נחשב, ולא להסתמך רק על האקדמיה הרשמית מקומית. אין ספק כי המהלך הזה יעורר אינטריגות פוליטיות מסקרנות ואף נפיצות למדי, אבל מצד השני התחרות בקטגוריה תגדל.

ואל קילמר ב-AI,צילום: יח"צ

העדכון השלישי, וההגיוני / מטריד / מי-חשב-שצריך-לחוקק-חוק-כזה-אבל-הנה אנחנו כאן, הוא הקביעה כי רק יוצרים "אנושיים" יכולים לזכות באוסקר, ולא, נניח, שחקנים שנוצרו בעזרת AI (אפילו לא ואל קילמר המנוח) או תסריטים שנכתבו באמצעות בינה מלאכותית. מי היה מאמין שהבהרה כזו היתה עולה על סדר היום לפני 20 או אפילו 10 שנים. מה השלב הבא, אוסקר ל-AI בלבד?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר