הבמאי הנורבגי קריסטופר בורגלי פרץ לתודעתנו לפני כמה שנים עם "האיש מהחלומות", סאטירה סוריאליסטית עכשווית ומעוררת מחשבה עם ניקולס קייג' בתור פרופסור אלמוני שמתחיל להופיע בחלומותיהם של אנשים שהוא לא מכיר.
כעת בורגלי חוזר אלינו עם "הדרמה", פרויקט פרובוקטיבי נוסף שבו משתתפים כוכבים הוליוודיים אפילו עוד יותר גדולים. הפעם אלה הם רוברט פטינסון וזנדאיה שמגלמים את צ'רלי ואמה - זוג מאורס שנמצא בשיא ההכנות לחתונתו.
על פניו, הכל מתקדם כמתוכנן, ובשלביו הראשונים, הסרט אכן מתנהל כקומדיה רומנטית די שגרתית. אלא שרגע לפני שהשניים קושרים את הקשר, צ'רלי לומד פרט חדש ומטריד על אודות עברה של אמה, והגילוי הזה מכניס את חייהם של השניים לסחרור רציני ביותר.
קצת קשה לדבר על "הדרמה" ברצינות מבלי להתייחס לסוד הגדול שנחשף במהלכו. אבל עוד לפני שניכנס לטריטוריה של ספוילרים, בואו נבהיר שמדובר בסרט מעניין, משעשע ומפתיע ששואב הנאה רבה מ"התעללות" בדמויותיו ובצופיו.
כפי שהדגים ביצירותיו הקודמות, בורגלי מאוד אוהב ללחוץ על כפתורינו ולגרום לנו להתפתל בחוסר נעימות, והוא עושה זאת גם כאן. התוצאה היא קומדיית קרינג' אפקטיבית שמבקשת לפרק את ז'אנר הקומדיה הרומנטית, ולמהול אותה בכאוס קיצוני, תזזיתי ושערורייתי, מהסוג שמוכר לנו מסרטיהם של לארס פון טרייר ושל יתר חבריו לקבוצת "דוגמה 95".
אבל בדיוק כפי שסרטו הקודם של בורגלי הוכיח שהוא עדיין אינו יוצר ברמה של צ'רלי קאופמן, כך "הדרמה" מוכיח שעוד יש לו מה ללמוד אם ברצונו להיות טרול בסדר גודל של פון טרייר - שכן למרות העניין שמתלווה לצפייה, הסרט עצמו אינו עמוק בשום צורה. בורגלי אמנם מציף שאלות רבות ונוגע בשורה ארוכה של נושאים רגישים, אך הוא עושה זאת בזחיחות וביהירות, ומתקשה לייצר אמירה משמעותית.
במקביל, הדמויות המרכזיות נותרות שטוחות ובלתי מפוענחות - בייחוד אמורים הדברים לגבי דמותה של אמה – והתרחיש שמניע את גלגלי הסרט הופך ליותר ויותר מופרך ולא אמין ככל שהסיפור מתקדם.
למרות שהסרט אינו עושה עמה (או עם דמותה) חסד, זנדאיה דווקא מגישה הופעה מצוינת בתור אמה. גם פטינסון מבדר מאוד בתור הבחור המבולבל וחסר הביטחון שמתחיל לאבד שליטה על חייו. אך ברגע שהסוד של אמה נחשף, לתסריט אין ברירה אלא להמשיך ולייצר בלגן. ולמרות שמדובר בבלגן משעשע בסך הכל, בשלב מסוים ההמולה הופכת לחלולה, והרעש הופך לריק.
שנדבר בקצרה על הפיל שבחדר? למה לא. רק אקדים ואומר שאם טרם צפיתם ב"הדרמה" ובכוונתכם לעשות זאת, מומלץ להפסיק לקרוא כעת. כי הנה הספוילר מגיע.
במהלך מפגש עם חברים טובים, צ'רלי ואמה השתויים מוצאים את עצמם משחקים משחק חברה שבמהלכו כל אחד מתבקש לספר ליתר יושבי השולחן מה הדבר הגרוע ביותר שהוא עשה בחייו. בשלב זה, אמה מזעזעת את חבריה (ואת ארוסה) כשהיא חושפת שכשהייתה בת חמש עשרה כמעט ביצעה ירי המוני בבית הספר שלה.
מצד אחד, מדובר בנקודת פתיחה נפיצה ומאוד מבטיחה. מצד שני, כפי שכבר ציינתי, צריך לדעת איך לשחק עם אש, ולבורגלי עוד יש מה ללמוד. העובדה שהוא הופך את אמה היפה והחמודה לרוצחת המונים בפוטנציה בהחלט מעוררת מהומה, ומציתה ברדק שחושף את הצביעות ואת החולי של המילייה התרבותי שבתוכו מתרחש הסרט.
אבל באותה נשימה, בורגלי אינו מאפשר לנו להכיר את אמה, והוא מותיר אותה מעורפלת ולא מפוענחת בכוונה תחילה. רוב הסרט מובא דרך נקודת המבט של צ'רלי, ונועד לשקף את מה שמתחולל בראשו.
מה גרם לאמה לחכוך בדעתה להיות רוצחת המונים? מה גרם לה לשנות את דעתה? מה גרם לה להפוך לאקטיביסטית נגד כלי נשק מיד לאחר מכן? בורגלי מפזר כמה רמזים, אבל בשורה התחתונה, הניחוש שלכם טוב כשלי.
כך או כך, ברור שלבורגלי הרבה יותר חשוב להציף את השאלות המטרידות ולהוציא אותנו משיווי משקל, מאשר לספק לנו תשובות או תובנות שעשויות לדרוש ממנו להתחייב לאיזושהי אמירה.
למרות ש"הדרמה" הוא סרט מבדר שעשוי בכשרון, קשה שלא לקבל את התחושה שבורגלי קצת מרמה כדי להשיג את מטרותיו. הוא מעמיס פרובוקציות, גורם לצופים לצחוק ולהתפתל, ומנווט את דמויותיו למקומות אפלים ומאוד לא נעימים.
אבל יש איזושהי מידה של חוסר כנות אינטלקטואלית שמתלווה למהלכיו של הסרט ושמניעה את גלגליו. גם מפני שהתסריט לא מתייחס לדמות של זנדאיה בכבוד וברצינות הדרושים. אבל גם ובעיקר כי בורגלי הוא טרול שעדיין תקוע בשלב שבו הוא מתלהב כמו ילד מכך שהוא מצליח לעורר תגובות קיצוניות באנשים. בואו נקווה שבשלב הבא הוא גם יצליח לומר משהו מעניין תוך כדי.
"הדרמה", ארה"ב 2026
