"פרוייקט הייל מרי", אפוס המד"ב המצוין של הבמאים כריס מילר ופיל לורד ("סרט לגו", "ספיידרמן: ממד העכביש", "ג'אמפ סטריט 21"), ייקח אתכם למסע מסעיר בעומק החלל, יגרום לכם לצחוק ולבכות, יחמם את לבכם, וישיב את אמונתכם באנושות.
אין בכך לומר שמדובר ביצירת מופת, חלילה. הסרט אינו חף מבעיות, ומיד נגיע אליהן. אבל אין ספק שמדובר בסרט הנכון בזמן הנכון, ואם אתם זקוקים לחוויה קולנועית אינטליגנטית ומבדרת שתרומם את רוחכם ושתיתן לכם טיפה תקווה, "הייל מרי" יספק לכם בדיוק את מה שאתם מחפשים.
בהתבסס על רב המכר האהוב של אנדי וויר (שחתום גם על רומן המד"ב שהפך ל"להציל את מרק וואטני", בכיכובו של מאט דיימון), "הייל מרי" מגולל את סיפורו של ריילנד גרייס, אסטרונאוט בודד ומוכה אמנזיה בגילומו של ריאן גוסלינג, שמתעורר על חללית, במרחק של שנות אור רבות מכדור הארץ, מבלי לזכור מי הוא או כיצד הגיע לשם.
בשעה שזכרונו של האסטרונאוט מתחיל לשוב אליו בהדרגה, הצופים למדים שהחללית שעליה הוא משייט כעת נקראת ה"הייל מרי", ושהיא נשלחה לעומק החלל כדי לפתור משבר מדעי שמאיים על עתיד האנושות. השמש, כך מסתבר, הולכת ונחלשת, ואם המצב ימשיך כך, הטמפרטורה על כדור הארץ תצנח בכמה מעלות, ועידן קרח חדש יתחיל.
העניינים מוסיפים להסתבך כאשר חללית חייזרית מופיעה לפתע בסמיכות ל"הייל מרי" ומנסה ליצור קשר עם גיבורנו. מפה לשם, מתברר שכדור הארץ אינו כוכב הלכת היחיד שמצוי בסכנה קיומית בשל התופעה שגורמת לשמש לאבד מכוחה. כעת, ריילנד ייאלץ לשתף פעולה עם בן ברית לא צפוי בשם רוקי כדי להציל את האנושות מכליה. האם יצליחו במשימתם?
כריס מילר ופיל לורד טרם עשו סרט רע בחייהם, והמאזן המושלם שלהם נמשך גם כאן. ההישג הנדיר הופך לאפילו עוד יותר מרשים כאשר לוקחים בחשבון שזוהי יצירתם השאפתנית והגדולה ביותר עד כה.
השניים אינם מתקשים למצוא את האיזון המושלם בין הומור לבין רגש, ומקפידים שמנת המשכל של המקור הספרותי לא תתכווץ במעבר מהדף למסך הגדול. באותה נשימה, ההסברים המדעיים הרבים שמשולבים בסרט מוצגים באופן ידידותי ובצורה שלא תגרום לכם להרגיש טיפשים.
ריאן גוסלינג מגיש הופעה כריזמטית ושלומיאלית ועושה עבודה נהדרת בתפקיד שאינו פשוט כלל. במשך רוב רובו של הסרט, הוא מופיע על המסך לבדו.
מאוחר יותר, לאחר שהוא פוגש את רוקי החייזר, הוא נדרש לחלוק את המסך עם בובה שמופעלת בידי אדם שנמצא מחוץ לפריים. לא רק שגוסלינג מצליח להחזיק עניין בקלות גם בסצינות הסולו שלו, אלא שמערכת היחסים שלו עם רוקי מתבררת עד מהרה כמפתיעה, משעשעת ונוגעת ללב.
בתוך כך, ההחלטה הכלל לא מובנת מאליה להשתמש בבובה, ולא באפקטים דיגיטליים, על מנת להקים את רוקי לחיים, מתבררת כבחירה מבריקה שמסייעת לגוסלינג "למכור" את הקשר בינו לבין החייזר ולהפוך אותו למשכנע ומרגש.
הכוכבת הגרמנייה סנדרה הולר ("אנטומיה של נפילה", "אזור העניין") עושה עבודה מיומנת גם היא בתור המדענית הבכירה שמגייסת את גרייס למשימה ושמלווה אותו במאמציו להציל את כדור הארץ. באחת הסצינות היפות של הסרט היא אף מבצעת גרסת כיסוי לשיר של הארי סטיילס.
מבחינה ויזואלית, מדובר בחגיגה אמיתית שיותר ממצדיקה הליכה לקולנוע. אך גם כאן, השילוב המושכל בין אפקטים פרקטיים לאפקטים דיגיטליים מניב תוצאה יפהפייה שמרגישה הרבה פחות ממוחשבת (והרבה יותר אנושית) מבדרך כלל.
עקבותיו של סטיבן ספילברג אמנם ניכרות בכל פינה, ותוכלו לזהות כאן השפעות של "אי.טי" ו"מפגשים מהסוג השלישי", בין השאר. אך בידיהם של לורד ומילר, ההדהודים הספילברגיאניים הנ"ל מרגישים פחות כמו מיחזור או גניבה, ויותר כמו השלב האבולוציוני הבא של הנוסחה.
כמו ספילברג, גם לורד ומילר נחושים לגרום לכם להרגיש טוב בכל מחיר, ואם להיות כן, לפעמים זה טיפ-טיפה מעיק (ואם אנחנו כבר מדברים, אז הסרט גם טיפ-טיפה ארוך מדי). אך הפיל-גוד נטוע עמוק ב-DNA של היצירה הזו, ומיותר לנסות ולהתכחש או להתנגד לה. "פרויקט הייל מרי" הוא כמו "אינטרסטלר", רק עם בדיחות. הוא כמו "אי.טי", רק ברוורס.
גרייס ורוקי הם צמד חמד שתענוג לבלות איתו קצת יותר משעתיים, והסרט שבו הם מככבים הוא ללא ספק הסרט המושלם לשוב איתו לבתי הקולנוע. רק אל תשכחו לקחת איתכם את הילדים.
"פרוייקט הייל מרי", ארה"ב 2026
ציון: 4 כוכבים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו