הסיפור של הביטלס כבר סופר אינספור פעמים, ובשנים האחרונות אף קיבלנו מספר סרטים תיעודיים מקיפים ומצוינים שעסקו בפעילותה ובמורשתה (הבולטים שבהם הם ללא ספק "Get Back", סרטו האפי של פיטר ג'קסון, שעלה בדיסני פלוס ב-2021, ו"האנתולוגיה של הביטלס", סדרה קלאסית מהניינטיז שזכתה לאחרונה לגרסה משופצת משודרגת).
אבל מה קרה ביקום הביטלסי בחודשים ובשנים שלאחר התפזרות הלהקה? ובאופן ספציפי, מה קרה לפול מקרטני בן ה-27, מיד לאחר שארבעת המופלאים החליטו לפרק את החבילה וללכת איש איש לדרכו?
ובכן, זו בדיוק השאלה שמעסיקה את הבמאי זוכה האוסקר מורגן נוויל ("20 Feet from Stardom", "התפרקות: 1975") בסרטו החדש "פול מקרטני: אדם במנוסה", שזמין כעת באמזון פריים.
יחד עם מקרטני, שמתראיין כאן באריכות, ובעזרת חומרי ארכיון נדירים, נוויל מפליא לשרטט דיוקן של אדם מריר, מבולבל וחסר ביטחון שנאלץ להתבגר ולהמציא את עצמו מחדש, רגעים ספורים אחרי שהיה חלק מהלהקה הגדולה בהיסטוריה.
למרות שג'ון לנון היה זה שפרש ראשון מהלהקה, בזמן אמת, דווקא מקרטני היה זה שהואשם בפירוק של הביטלס, והוא גם נתפס כאחראי העיקרי למאבקים המשפטיים המכוערים בין חברי הלהקה שהגיעו מיד לאחר מכן.
הוא נעלם מהעין הציבורית למשך תקופה ארוכה - מה שהוביל לשמועות על מותו - ואותר לבסוף בחווה מבודדת ומתפרקת בסקוטלנד, אליה עבר עם רעייתו הטרייה, לינדה, וילדיהם הצעירים.
לאחר שהצליח לחלץ את עצמו מהדיכאון העמוק שאליו שקע בעקבות פירוק הלהקה, מקרטני החל סוף סוף לכתוב ולהקליט שירים חדשים. כעבור זמן קצר, הציע ללינדה להצטרף אליו ולהקים איתו הרכב – וזאת למרות שמעולם לא ניגנה או שרה קודם לכן. כך, למעשה, נולדה להקת Wings, שהפכה במהירות לאחת הלהקות המצליחות ביותר בעולם בשנות השבעים.
תוצרי שיתוף הפעולה בין פול ללינדה אולי מוכרים, אהובים וזכורים פחות מאלה שנולדו כתוצאה משיתוף הפעולה בין פול לג'ון, וניכר שבזמן אמת, המבקרים נהנו מאוד לחבוט בפול ובשירים הרכרוכיים, הדביקים והסנטימנטליים שחיבר באותה תקופה. למעשה, גם חברי החיפושיות נהנו לחבוט בפול ובשיריו החדשים (ג'ון הגדיל לעשות כאשר כינה את האלבום הראשון של מקרטני "זבל").
אך כמו כמעט כל דבר בעולם האמנות, גם אלבומי הסולו של מקרטני והאלבומים שיצר במסגרת Wings צברו עם הזמן מעריצים וזכו לבסוף להערכה ביקורתית מחודשת. כיום, כמה מהשירים שנכתבו בתקופה הזאת (כמו "Maybe I’m Amazed", "Band on the Run" ו"Live and Let Die", למשל) אפילו נחשבים לקלאסיקות.
למרות ש"אדם במנוסה" הופק בשיתוף פעולה הדוק עם מקרטני, ולמרות שברור שמקרטני בן ה-84 מבקש לנצל את ההזדמנות כדי לספר את "הצד שלו של הסיפור" וכדי "להעמיד דברים על דיוקם", לרגע אין כאן תחושה שהגאון הקשיש והאגדי מנסה להתעלם מהעובדות, להמציא תירוצים או לשכתב את ההיסטוריה.
הוא יודע שהתפוקה שלו בעשור שלאחר הפירוק של הביטלס הייתה לא אחידה, במקרה הטוב, ודי מטופשת ותמוהה, במקרה הפחות טוב. הוא מודה שנפגע מאוד מג'ון ומספר שניסה לפגוע בו בחזרה באמצעות חלק מהשירים שכתב. הוא מודה שהיה מאוד-מאוד אידיוטי מצדו לנסות ולהבריח מאתיים גרם של מריחואנה אל תוך יפן, כאשר הופיע במדינה בתחילת 1980 (האירוע הסתיים במעצר של תשעה ימים וגירוש מהמדינה).
הוא גם יודע שההחלטה שלו לגייס את לינדה ל-Wings עדיין נראית כמו החלטה שלא נבעה מסיבות מקצועיות. מה נעשה שאהבה גורמת לנו לעשות דברים מוזרים לפעמים?
עם זאת, מקרטני גם לא מתנצל על שום דבר שאמר או עשה, והוא גם לא חושש להצטייר כאן כ"ממזר", לדבריו. הוא מאפשר לנגנים הרבים שליוו אותו ואת לינדה לאורך העשור ללכלך עליו חופשי. באופן לא מפתיע, מהסיפורים שהם מספרים, מקרטני מצטייר כאדם חולה שליטה.
למרות שהתעקש לקרוא ללהקה "משפחה", הוא לא אפשר לחבריה להיות שותפים מלאים ליצירה ולא תגמל אותם כראוי מבחינה כלכלית. לא פלא שכל כך הרבה נגנים באו והלכו עם השנים, ולא פלא שאף אחד לא העז לומר למקרטני "לא" כשהציע רעיונות מוצלחים פחות (משהו שגם מקרטני מודה בו בעצמו במהלך הסרט).
פול וג'ון אמנם הספיקו להשלים וליישר ביניהם את ההדורים בשנים שלפני שלנון נרצח, אך בסופו של דבר, הפעילות של מקרטני בשנות השבעים עדיין נראית כמו סוג של תחרות לא רשמית מול קריירת הסולו של לנון - שעבד גם הוא בצמוד לרעייתו בשנים שלאחר הפירוק של הביטלס.
מבחינה מסחרית, אין ספק שפול ולינדה (שהלכה לעולמה ב-1998 בגיל 56) ניצחו את ג'ון ואת יוקו. אך מבחינה איכותית, למרות כמה יציאות מוצלחות, לא ממש מדובר בקרב צמוד, למרבה הצער.
מדבריו נשמע שגם מקרטני עצמו מודע לכך. אך שוב, אין לו שום כוונה להתנצל על כך שבחר לנצל את עצמאותו הלא מתוכננת כדי לכתוב כמה עשרות שירי אהבה מטופשים עם רעייתו, וכדי לצאת איתה לכמה סיבובי הופעות ענקיים ומאוד מצליחים ברחבי העולם.
בכל זאת, הבנאדם נתן לנו את "Yesterday", "Hey Jude" ואת "Eleanor Rigby". אפשר לומר שהוא הרוויח את הזכות לעשות מה שבא לו.
"פול מקרטני: אדם במנוסה", ארה"ב 2025
ציון: 4 כוכבים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו