מבחינה כרונולוגית, "על כלבים ואנשים" של הבמאי דני רוזנברג ("מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם", "החייל הנעלם") הוא הסרט הישראלי הראשון שנעשה על אירועי ה-7 באוקטובר. הוא צולם בחודש נובמבר 2023, בקיבוץ ניר עוז והסביבה, והקרנת הבכורה שלו נערכה בסוף קיץ 2024, בפסטיבל ונציה.
כעת, עם סיומה של המלחמה וחזרתם של כל החטופים, הוא יוצא סוף סוף לבתי הקולנוע בארץ ומספק תיעוד מצמרר ומרסק לב של ההלם, של ההרס ושל הטראומה שאחזה בתושבי האזור ששרדו את הטבח.
כאמור, סרטו של רוזנברג נוצר בשעה שהזוועות בדרום עדיין היו טריות מאוד, ובהתאם לכך, הוא מקפיד לנוע בעדינות ובזהירות על הציר שבין קולנוע עלילתי לקולנוע תיעודי – כאילו שגם הוא עצמו עדיין לא לגמרי בטוח שמה שהוא עושה זה בסדר.
זהו סרט אינטואיטיבי ומאוד ראשוני שמתאים את עצמו לסביבתו ולאנשים שבהם הוא נתקל בדרך; סרט חצי מאולתר שמחפש את עצמו בינות הנופים המפוייחים והמדממים, ושהולך ותופס צורה תוך כדי תנועה; סרט שמבקש להשתמש בקולנוע כדי לאתר שביבים של היגיון ונחמה בתוך מציאות שהפכה לפתע לכה טרגית וכה בלתי נתפסת.
את "על כלבים ואנשים" מובילה דר (אורי אבינועם המצוינת), נערה בת 16 מניר עוז, והדמות הבדיונית היחידה בסיפור. בדקות הראשונות של הסרט, שמתרחש כעשרה ימים לאחר ה-7 באוקטובר, דר חומקת ממגוריה הזמניים באילת ושבה לביתה בקיבוץ כדי לחפש אחר הכלבה האהובה שלה, שולה, שעקבותיה נעלמו באותה שבת ארורה ומקוללת.
אמה של דר, כך אנו למדים בהדרגה, נחטפה לעזה, ועושה רושם שכעת דר נותרה לבדה. ברגעי המנוחה שלה, היא סורקת את הסרטונים הקשים שיוצאים משם בתקווה לזהות את אמה בין החטופים ולהבין מה עלה בגורלה.
במהלך שיטוטיה בקיבוץ וחיפושיה אחר כלבתה, דר פוגשת בשורה של אנשים שמגלמים כולם את עצמם – בני קיבוץ ניר עוז, חיילים, עובדי זק"א, אישה שמטפלת בבעלי חיים שנותרו בשטח ועוד. חלקם חולקים עמה את הסיפורים האיומים שלהם. חלקם מציעים לה חיבוק או מקום לישון. חלקם מכוונים אותה אל עבר תחנתה הבאה ומאחלים לה הצלחה.
האירועים המינוריים והמהוסים של הסרט מתובלים בקטעים קצרים מתוך היומנים של האמא של דר - שנכתבו כאשר הייתה פחות או יותר בגיל הנוכחי של בתה, ושמשקפים את רגשותיה ואת התלבטויותיה לגבי עתידה בקיבוץ - ובסיקוונס חלום קצר ויפהפה שנוצר באנימציה (בידי מיכאל פאוסט, דוד פולונסקי ורועי ניצן, שהשתתפו גם בעשיית "ואלס עם באשיר"), ושבמהלכו דר מדמיינת כיצד הכלבה שלה רצה אחרי הטנדר שעליה אמה מובלת אל תוך עזה.
כל האלמנטים הנ"ל משתלבים יחד כדי להניב יצירה פוסט אפוקליפטית ריאליסטית, אינטימית ויוצאת דופן, שמתהדרת במידה נדיבה של אנושיות ושל רגש, ושנמנעת בכל מחיר מפאתוס וממניפולציה.
המצלמה של רוזנברג משוטטת כמוכת הלם ויגון בין יישובי הגבול החרבים, תוך כדי ניסיון לעכל את ממדי האסון. השוטים האילמים ורבי העוצמה שבהם אורי אבינועם חוצה לבדה את השדות שמקיפים את קיבוץ ניר עוז באיטיות אומרים את הכל מבלי להשתמש במילים, ומרגישים איקוניים מבלי להתכוון לכך בכלל. "על כלבים ואנשים" הוא סרט קטן שמבטא כאב גדול. והוא עושה זאת ברגישות, בכבוד ובכישרון ניכר.
"על כלבים ואנשים", ישראל 2024
ציון: 4 כוכבים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו