האם קיים בהוליווד שחקן שפחות נהנה להיות כוכב קולנוע מכריס פראט? נדמה שלא. מאז שפראט פרץ לחיינו עם "שומרי הגלקסיה" ו"סרט לגו", הוא התמיד להשתתף אך ורק בשוברי קופות גנריים (כמו "עולם היורה", "גארפילד" ו"האחים סופר-מריו"), וקשה לחשוב על תצוגת משחק אחת שלו בעשור האחרון שהותירה רושם חיובי, שאיתגרה אותו כשחקן, או שהצדיקה את מעמדו בצמרת.
למרבה הצער, "הנאשם", מותחן ה-AI החדש והמאוד לא מלהיב שבו פראט מככב לצד רבקה פרגוסון ("חולית", סדרת "משימה בלתי אפשרית"), לא יעזור לו לשנות את הכיוון שאליו הקריירה שלו הולכת. אמנם לא מדובר בעוד סיקוול סתמי, אך גם לא מדובר בסרט טוב במיוחד, ובכל מקרה, סביר להניח שהוא יימחה מזכרונכם במהירות שיא.
סיפורנו מתרחש בלוס אנג'לס, בעתיד הלא רחוק, ופראט מגלם בלש משטרה שנאשם ברצח אשתו. הוא מתעורר כבול לכיסא שמוצב מול מסך ענק ומתבשר שנבחר להישפט בבית דין שמנוהל כולו בידי תוכנת AI משוכללת.
השופטת הדיגיטלית שלו, שמגולמת בידי פרגוסון, מסבירה לו שעומדת לרשותו שעה וחצי על מנת לשכנע אותה שקיים ספק סביר שהוא זה ביצע את הרצח. לשם כך יוכל להיעזר בכל המידע שמאוחסן על הענן שלה, ולהשתמש בכל כלי המעקב שעומדים לרשותה. אם לא יצליח, הכיסא שאליו הוא כבול יהפוך לכיסא חשמלי, והוא יוצא להורג. אאוץ'.
זה אולי נשמע נחמד על הנייר, אבל כבר אחרי כמה דקות שבהן פראט יושב על הכיסא שלו, מתעקש שהוא חף מפשע, ופותח וסוגר חלונות על המסך שמולו (ומולנו), הגימיק כבר מתחיל להתיש ולמצות את עצמו.
גם תעלומת הרצח עצמה הרבה פחות מתוחכמת ו/או מעניינת ממה שהייתם מצפים שהיא תהיה, ובכל מקרה היא בעיקר מזכירה גרסת שכירות נמוכה של "דו"ח מיוחד", סרט המד"ב הקלאסי של סטיבן ספילברג עם טום קרוז.
ל"הנאשם" אין שום דבר לומר על תופעת ה-AI - ממש כלום - והוא גם אינו מעוניין להזהיר אותנו מפני סכנותיו. להיפך. נראה שהוא לגמרי נמצא בצד של המכונות. הסרט אינו מתעכב לרגע על הסוגיות המוסריות שכרוכות במערכת צדק שאינה אנושית, והשורה התחתונה שלו – "כולם טועים לפעמים: גם בני אדם, וגם מחשבים" – סלחנית, פייסנית באופן חשוד, ומעט מטרידה. מי כתב את התסריט? רובוט?
לכל אורך הסרט, שעון שממוקם בפינת המסך סופר לאחור את הדקות עד להוצאתו להורג של הבלש שלנו. כך לפחות תדעו מתי השיעמומון הנ"ל סוף סוף ייסתיים.
כמובן שבהתחלה כל הראיות מצביעות על אשמתו של הבלש. כמובן שבהדרגה פראט ישתמש בכישוריו המשטרתיים (ובקשרים הענפים שלו במחלקה) כדי לחשוף חשודים נוספים. אבל מה בעצם קורה כשהנאשם שיושב מול השופטת הדיגיטלית אינו בלש משטרה? איך הוא אמור לנסות ולהציל את עצמו בדיוק? מוטב שלא לחשוב על זה יותר מדי, אני מניח. זה לא כאילו שהיוצרים של הסרט חשבו על זה.
מי שביים את "הנאשם" הוא טימור בקממבטוב ("מבוקש"), שמבלה את העשור האחרון בעיקר בהפקתם של "סרטי מסך" תפלים וגימיקיים, שמתרחשים מתחילתם ועד סופם על צגים של מחשבים, פלאפונים וכו', ושמורכבים באופן כמעט מוחלט מחומרים שצולמו באמצעות מצלמות גוף, מצלמות אבטחה וכו' (רשימה חלקית כוללת את "חיפוש", "נעדרת", "מלחמת העולמות" המגוחך, עם אייס קיוב ועוד).
"הנאשם" אמנם יוצא קצת מהמסך לקראת סופו, והשיא שלו מתרחש ב"עולם האמיתי". אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי. יש לכם דברים טובים יותר לעשות בחיים מאשר לבהות במישהו שבוהה במסך במשך שעה וחצי. ובכל מקרה, קולנוע זה לא.
"הנאשם", ארה"ב 2026
ציון: 2 כוכבים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו