הבמאי ג'יימס קמרון, שממשיך לקדם בימים אלה את סרטו החדש "אווטאר: אש ואפר", מצא זמן לענות על שאלה גורלית במיוחד - ולהסביר איך הוא היה מצליח לשרוד את טביעת הטיטאניק.
הבמאי הקנדי בן ה-71, שכידוע ביים ב-1997 את סרט האסונות המצליח בכל הזמנים המגולל את סיפור שקיעת ספינת התענוגות אי אז ב-1912, נשאל על ידי מגזין ה"הוליווד ריפורטר" מהי הדרך הטובה ביותר, לדעתו, שהיה ניתן להינצל מהטרגדיה שבה מצאו כ-1,500 אנשים את מותם, ומה הוא היה עושה אם היה נקלע לסיטואציה כנוסע מחלקה שנייה.
למה דווקא מחלקה שנייה? ובכן, נוסעי המחלקה הראשונה היו הראשונים לעלות על סירות ההצלה כך שרבים מהם יצאו מהאסון בשלום, בעוד שנוסעי המחלקה השלישית, שלנו במעמקי הטיטאניק, ככל הנראה לא היו יוצאים בחיים בכל מקרה. לפיכך, נוסעי מחלקת הביניים היו אלה שנלחמו על חייהם עם סיכוי ריאלי להינצל.
לדעתו של קמרון, ובהנחה שלא הצלחתם למצוא מקום על סירת הצלה בדרך הרגילה, הדרך הריאלית ביותר לשרוד את הטביעה היא לעמוד ליד המעקה של הספינה, להמתין לתחילת תהליך הפינוי, לקפוץ למים הקפואים ולשחות כמה שיותר מהר אל אחת מסירות החילוץ הקרובות בתקווה שייתנו לכם לעלות עליה.
"לרוב האנשים לא יהיה את האומץ לקפוץ לתוך המים, ולא כולם האמינו שהספינה באמת שוקעת", הסביר הבמאי. "אבל אם ידעתם בוודאות שהיא שוקעת ואין לכם מקום על סירת הצלה, חייבים לקפוץ למים מייד עם תחילת הפינוי, לפני שהסירות התרחקו. הרי הם (ברי המזל שעל הסירות) לא יתנו לכם לטבוע כשהטיטאניק עדיין שם וכולם מסתכלים, נכון? לא, הם ימשו אתכם מהמים והקצינים לא ימנעו את זה".
"סירה מספר 4 (סירת ההצלה השמינית של הטיטאניק, שהורדה לים ולא היתה מלאה בנוסעים בשל טעות - ד"פ) היתה המומלצת ביותר", סיכם קמרון, שחשף כי הוא אכן דן בסוגייה עם "מומחי הטיטאניק" שלו. "אם אתה נוסע בזמן שרוצה לחוות את השקיעה, אבל פטנט הנסיעה בזמן שלך מתקלקל ואתה, כאילו, אומר לעצמך 'אוי לא, אני באמת על הספינה, אני חייבת לרדת ממנה'".
תודה על הטיפ השימושי, ג'יימס, אבל אנחנו מקווים שאף פעם לא נאלץ ליישם אותו, עם פטנט נסיעה בזמן או בלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו