לא ברור מדוע "בנות כמונו", שהוקרן בבכורה בפסטיבל חיפה הלפני אחרון, בילה למעלה משנה על מדף מאובק בהמתנה ליציאה לבתי הקולנוע. מה שכן ברור הוא שעכשיו שסרטן היפה והבועט של הבמאית לי גילת ("הקפות", "חוליגנים") והתסריטאית-שחקנית בת-אל מוסרי סוף סוף עולה לאקרנים, לא כדאי לתת לו לחלוף על פניכם.
גיבורת הסרט, שקטף לא פחות משלושה פרסי אופיר בטקס של 2024 היא שחר (היאלי יוסף זאדה), נערה מרדנית בת 17 מבת ים שמגיעה מבית עני ולא מתפקד. אביה (יעקב זדה דניאל) מאושפז במוסד פסיכיאטרי, אמה (בת-אל מוסרי) כמעט ואינה יוצאת מהמיטה, ובמקום שההורים יהיו אלה שמטפלים בה (ובאחותה הצעירה, שחולמת לחגוג מסיבת בת מצווה), שחר היא זו שמטפלת בהם.
View this post on Instagram
את ימיה מעבירה שחר במוסד חינוכי המיועד לנערות בסיכון, מוקפת בנערות שמגיעות מרקע דומה, כאשר את השגרה מפרה לפתע מורה-חיילת חדשה בשם פרי (הדר דרור) שמגיעה למקום כדי לעבוד עם הבנות.
כיאה למישהי שכבר הספיקה להתאכזב לא מעט מאנשים, בתחילה שחר מתייחסת אל המדריכה החדשה בחשדנות. אך אט אט מתקבלת התחושה שאולי פרי בכל זאת קצת שונה מדמויות אחרות שביקשו לעזור לה בעבר, והיא נפתחת בפניה בהדרגה. כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, מערכת היחסים הלא שגרתית שנרקמת בין שתי הבנות תוביל אותן למקומות לא צפויים.
התסריט הסמי-אוטוביוגרפי של "בנות כמונו" מתאר את המציאות הקשוחה שבתוכה הוא מתרחש ללא סנטימנטליות וללא שמץ של מניפולציה, וזהו ככל הנראה כוחו הגדול ביותר של הסרט. גילת ומוסרי מייצרות שלל רגעים מדויקים, עצובים ואותנטיים שממחישים את הקשיים הרבים שניצבים בפני שחר, ושמדגימים כיצד היא נאלצת שוב ושוב לוותר על עצמה למען משפחתה. כניסתה של פרי לתמונה אמנם מספקת לה מעט תמיכה והקלה. אך גם לפרי יש את השדים ואת השלדים שלה, ושחר מספיק בוגרת וחדה על מנת להבחין בכך.
View this post on Instagram
"בנות כמונו" משתייך לתת-ז'אנר מוכר ואפקטיבי שאליו משתייכים סרטים חברתיים כמו "ילדים של אף אחד", של ארז תדמור, "מוטלים בספק", של אלירן אליה ו"סינמה סבאיא", של אורית רותם פוקס ועוד - וכמוהם גם הוא מתמקד בדמויות משולי החברה ונעזר בשחקנים לא מקצועיים כדי לספר את סיפוריהן. סרט נוסף שקפץ לראשי מספר פעמים במהלך הצפייה הוא "חבורת נערות", סרטה המצוין של הבמאית הצרפתייה סלין סיאמה, שעסק גם הוא בנערות מהפריפריה.
סרטן של גילת ומוסרי אמנם קצת יותר מחוספס וגולמי מסרטה של סיאמה, וניתן לומר שלא כל חלקיו מחליקים למקום בסוף בצורה חלקה ואלגנטית. אך למרות מגרעותיו, מצאתי את עצמי הולך ונכבש בקסמו.
השחקניות הצעירות והלא מנוסות שניצבות במרכזו עושות עבודה מרשימה מאוד בתפקידים מורכבים - וכך גם אורטל פשרל, שמגלמת את אחותה הצעירה של שחר, וכל יתר השחקניות הלא מקצועיות שמקיפות אותן. מנגד, בת אל מוסרי ויעקב זאדה דניאל, שמספקים תמיכה מתמדת מהאגפים, עושים עבודה נהדרת גם הם, ומוכיחים שפרסי האופיר שניתנו להם עבור עבודתם היו מוצדקים לחלוטין.
סופו של הסרט מותיר כמה קצוות פרומים ומעלה מספר שאלות שאינן זוכות למענה מספק. אבל ל"בנות כמונו" יש מספיק כנות, עוצמה ואנרגיה כדי להתגבר על כך. מספר סצינות מתוכו נותרו איתי בימים שלאחר הצפייה – כמו למשל הסצינה היפה שבה שתי הגיבורות שלנו הולכות להגניב לאבא המאושפז של שחר סיגריות באמצע הלילה, או הסצינה הקצרה והעצובה שבה אחותה הצעירה של שחר מבינה שכעת מוטל עליה לדאוג להוריה – ובסופו של דבר, למרות שהסרט אינו סגור ותפור עד הסוף, גם אין בו אפילו רגע אחד של זיוף. ככה זה כשעושים דברים מהלב.
"בנות כמונו", ישראל 2024
ציון: 3.5 כוכבים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו