מחקר שפורסם על ידי מכון ג'ינה דיוויס ניתח 225 סרטים שזכו להכנסות גבוהות, שכוללים דמויות נשיות בגילאי 40 ומעלה - וגילה שרק ב-6 אחוזים מהם (14 סרטים בלבד) הוזכר גיל המעבר. ברוב המקרים, הזכרת גיל המעבר הייתה שטחית, קלה, או הובאה כבדיחה. רק סרט אחד כלל עלילה עיקרית העוסקת לגמרי בנושא.
הממצאים מעידים על פער מובהק בין המציאות, בה מיליוני נשים חוות את תסמיני גיל המעבר - לבין הייצוג על המסך. לצד הניתוח הקולנועי, כלל המחקר גם סקר ארצי בקרב מבוגרים בארצות הברית.2 מתוך 3 נסקרים טענו שהם רוצים לראות הצגה אותנטית יותר של גיל המעבר בסרטים, כלומר סיפורים שמשקפים את החוויה כפי שהיא - לא בהומור או ברדידות.
הדו"ח המלא, שכותרתו “Missing in Action: Writing a New Narrative for Women in Midlife on the Big Screen” (נעדרות בשטח: כתיבת נראטיב חדש לנשים בגיל המעבר על המסך הגדול), קורא לתעשיית הקולנוע לשקול שינוי תפיסה ולכלול דמויות ונרטיבים שמייצגים נשים באמצע החיים, עם כל האתגרים והחוויות שהיא כוללת.
מדלין די נונו, העומדת בראש המכון, אמרה: "נשיות היא יותר מרבייה. אחד הנרטיבים הפוגעים ביותר לגבי גיל המעבר היא שזה מרגיש כמו קו הסיום עבור נשים, שערכן בחברה מצומצם לאמהות".