במהלך שעורר מחדש ויכוח סוער על יחסי אמנות, פוליטיקה ומוסר, הבמאי האוקראיני אלכסנדר רודניאנסקי משך את סרטו התיעודי Notes of a True Criminal מפסטיבל הסרטים הדוקומנטריים הבינלאומי באמסטרדם (IDFA).
רודניאנסקי (64) במאי, מפיק ומנהל מדיה עטור פרסים שהיה מועמד לאוסקר ארבע פעמים, ומחזיק בארון הפסלונים גם זכיות בפסטיבל קאן וגלובוס הזהב, שיתף אמש (שלישי) את 731 אלף עוקביו באינסטגרם במניעים שהובילו אותו לקבל את ההחלטה - ובראשם הודעת הפסטיבל שהכריז כי יחרים מוסדות והפקות ישראליות הנתמכות בידי המדינה - צעד שרודניאנסקי כינה "צבוע" ו"דו-פרצופי".
"אני לא ישראלי וסרטי איננו ישראלי", כתב בין היתר בפוסט הארוך שפרסם. "אני אוקראיני והחלטתי מבוססת לא על לאום אלא על עיקרון", הוסיף והסביר. "אסור לשפוט עם שלם. יש לשפוט בני אדם על מעשיהם, לא על דרכונם".
משיכת סרטו שהוקרן לראשונה מחוץ לתחרות בוונציה ונועד להשתתף במדור "Best of Fests" אינה מעשה של מה בכך, שכן הוא נחשב לאחד הסרטים הבולטים בפסטיבל. הוא עוקב אחר ההיסטוריה הסוערת של אוקראינה דרך סיפורו המשפחתי של רודניאנסקי. עבור היוצר, המוכר בעיקר כמפיק סרטים עטורי שבחים כמו Loveless, Leviathan ו-Orphan, הסרט סימן חזרה נדירה לכיסא הבמאי.
המדיניות החדשה של פסטיבל IDFA אוסרת על השתתפות סרטים או מוסדות בעלי "קשרים מוכחים" לממשלות המואשמות בהפרות חמורות של זכויות אדם. במסגרת זו, פסטיבל דוקאביב, קרן קופרו (CoPro – The Israeli Content Marketing Foundation, ארגון ישראלי לא ממשלתי הפועל לקידום וייצוא הפקות תוכן ישראליות, בעיקר קולנוע ותוכן דוקומנטרי לשווקים בינלאומיים) ותאגיד השידור הישראלי כאן הודרו מהאירוע שייפתח ב-13 בנובמבר.
ההחלטה מגיעה על רקע לחץ גובר בתעשייה: יותר מ-5,000 אנשי תעשייה מובילים, ביניהם אמה סטון, מארק ראפלו, חואקין פיניקס, רוני מארה ואוליביה קולמן, חתמו לאחרונה על עצומה הקוראת להחרים גופים ישראליים הנתמכים בידי המדינה, בטענה למעורבותם במה שהם כינו "רצח עם" ו"אפרטהייד".
המנהלת האמנותית של הפסטיבל, איזבל אראטה פרננדס, אמרה בראיון לאתר התרבות דדליין כי ההחלטה לא נבעה מהעצומה, אלא מהקוד האתי החדש של הפסטיבל. על פי ההנחיות, ניתן להזמין יוצרים ממדינות המדכאות חופש ביטוי, כל עוד אין להם קשרים כספיים או מוסדיים לשלטונותיהם.
רודניאנסקי לא השתכנע. "החרמת מוסדות רק משום שהם מקבלים תמיכה ציבורית היא צביעות", כתב. "בשווקים קטנים, בין אם במזרח אירופה או במזרח התיכון, תמיכה ממשלתית היא לעיתים הדרך היחידה לקיים תרבות קולנועית. סרטים ישראליים כמו 'ואלס עם באשיר' ו'פוקסטרוט', המבקרים בחריפות את ממשלתם, מומנו אף הם מכספי מדינה. זה לא הפך אותם לפחות נוקבים".
המהלך הרעיד את קהילת הקולנוע הדוקומנטרי בישראל, שנוכחותה בפסטיבל הייתה מסורתית. רבים מהיוצרים, במיוחד אלה המזוהים עם השמאל וההתנגדות למלחמה, רואים בו עונש קולקטיבי לקולות ביקורתיים. "הממשלה ניסתה כבר בעבר לצנזר את היוצרים האלה", הוסיף רודניאנסקי. "כעת הפסטיבל, שמתיימר להגן על חופש הביטוי, עושה זאת במקומה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו