"אני גאה בכל הסרטים שלי", אומרת דקוטה ג'ונסון ("50 גוונים של אפור", "מאצ' מושלם") בחיוך רחב במהלך כיתת אמן שמתקיימת במסגרת פסטיבל הקולנוע של ציריך. "גם באלה הגרועים".
ג'ונסון בת ה-36 היא מכוכבות הקולנוע האמריקאיות הבולטות בעשור האחרון, והיא הגיעה לעיר השוויצרית הקרירה והאפרורית עם סרטה החדש, "יחסים פתוחים", שנבחר לפתוח את הפסטיבל המקומי.
הביקור אמנם נתקל בקשיים לא צפויים כשג'ונסון חטפה קלקול קיבה שמנע ממנה להיות נוכחת בהקרנה החגיגית שהתקיימה ערב קודם לכן. אך כעת היא נראית מאוששת ואפילו עוד יותר יפהפייה וזוהרת מבדרך כלל. "התרופות השוויצריות פשוט נהדרות", היא צוחקת.
לג'ונסון באמת יש כמה וכמה "סרטים גרועים" ברזומה, אך למרבה השמחה, "יחסים פתוחים", שערך את הקרנת הבכורה העולמית שלו בפסטיבל קאן האחרון, אינו אחד מהם. זוהי קומדיה רומנטית מבולגנת, כאוטית ומפתיעה בשנינותה שעוסקת בשני זוגות נשואים שנכנסים לסחרור סקסי הכולל בגידות, פרידות וחילופי זוגות.
ג'ונסון מגלמת את ג'ולי, רעייתו של פול (מייקל אנג'לו קובינו, שגם כתב את התסריט וביים). אדריה ארחונה ("היט מן") מגלמת את אשלי, רעייתו של קארי (קייל מרווין, שחתום על התסריט יחד עם קובינו). בסצינת הפתיחה הארוכה וההזויה של הסרט, אשלי מבשרת לקארי ההמום שהיא רוצה להתגרש. מעט לאחר מכן, ג'ולי ופול מבשרים לקארי על החלטתם לפתוח את נישואיהם ולאפשר אחד לשני להשתובב בחופשיות. העניינים מסתבכים כהוגן לאחר שג'ולי מחליטה לנצל את הסידור עם בעלה כדי לשכב עם קארי, הפרוד-טרי.
"אני לא מכירה את הנושא מקרוב", אומרת ג'ונסון, "אבל עוד לא פגשתי זוג אחד שהצליח לגרום למערכת יחסים פתוחה לעבוד. מצד שני, גם מערכות יחסים מונוגמיות הן לא להיט גדול, ואני לא חושבת שיש דרך אחת ויחידה לאהוב, או דרך אחת ויחידה שבה אנו אמורים לחיות את חיינו. אז אני לא יודעת. אין לי תשובות".
ג'ונסון ליוותה את "יחסים פתוחים" מתחילתו ועד סופו. היא הייתה זו שפנתה לקובינו ולמרווין לאחר שצפתה בסרטם הקודם - להיט האינדי "The Climb" מ-2019. יחד עם חברת ההפקה שלה, TeaTime Pictures, היא גם הייתה מעורבת מאוד בפיתוחו של הפרויקט.
"הטון של מייקל וקייל כל כך ספציפי", היא אומרת, "וההומור שלהם כל כך ייחודי. אני מאוד אוהבת את איך שהם עובדים יחד, ופשוט רציתי להיות חלק מהדבר הבא שהם עושים. הנושא ש'יחסים פתוחים' עוסק בו אולי פרוע ומגוחך, אבל גם מלא לב. התסריט שהם כתבו כל כך מיוחד ומצחיק. היה ברור לי שמדובר בפרויקט מושלם עבור חברת ההפקה שלנו".
"הייתי בהלם מהתגובה של הקהל בפסטיבל קאן", ממשיכה ג'ונסון. "זו הייתה הפעם הראשונה שלי שם, והייתי לחוצה מאוד. גם כשכבר נכנסו לאולם, רגע לפני תחילת ההקרנה, עוד חששתי שהסרט לא יעבוד. אבל אנשים נהנו וצחקו. כל כך נחמד כשזה קורה. מיד אחר כך גם הייתי במסיבה הכי טובה שהייתי בה בחיי. ג'ייסון ממואה הסתובב שם בין האנשים והשפריץ שמפניה על כולם".
כאמור, לג'ונסון היו גם חוויות מוצלחות פחות בתעשייה. אבל העובדה שגדלה בבית אחד עם שני כוכבים הוליוודיים - להזכירכם, הוריה של דקוטה הם מלאני גריפית' ודון ג'ונסון, ואנתוניו בנדרס הוא אביה החורג - לפחות הכינה אותה לכך שעסקי השעשועים יכולים להיות גם אכזריים ולא צפויים.
הגרסה הקולנועית של "50 גוונים של אפור" אמנם הפכה את ג'ונסון לכוכבת בינלאומית. אך תוך כדי הצילומים, אופיו של הסרט השתנה מאוד (התסריט המקורי היה הרבה יותר אמנותי והרבה פחות טראשי), וג'ונסון החלה להבין שאם ברצונה בקריירה ארוכה, יהיה עליה להשיג קצת יותר שליטה על הפרויקטים שבהם היא לוקחת חלק. הבנה זו רק הלכה והתחזקה לאחר הכישלון הצורם של סרט גיבורי העל שלה, "מאדאם ווב", בשנה שעברה.
"זה פשוט משהו שקורה", היא אומרת על סרטיה שהצליחו פחות עם המבקרים או עם הקהל. "אין מה לעשות. אם אתה לא המפיק של הסרט, ואתה לא יכול להיכנס לחדר העריכה, הידיים שלך כבולות. אני חושבת שלא לוקחים שחקניות ברצינות. לא מקשיבים לרעיונות ולהצעות שלהן. הרבה פעמים אני דווקא כן חושבת שאני יודעת מה יכול לעבוד. לכן הקמנו את חברת ההפקות שלנו. הצוות מורכב רק מנשים, ומגבר הומו אחד. אנחנו עובדים עם מי שאנחנו רוצות, והמטרה היא שכולם יהיו נחמדים ותומכים. זה לא תמיד המקרה על סטים של סרטים. יש היררכיה מאוד ברורה שפוגעת באנשים מסוימים. עכשיו יש לנו קולקטיב של אמנים, ותהליך העבודה כיפי ומספק. זה מאוד שונה ממה שחוויתי בתחילת הקריירה".
למרות שהשנים האחרונות היו עמוסות מאוד עבורה, לג'ונסון אומרת שאין לה כל כוונה להוריד הילוך - לא כשחקנית, ולא כמפיקה. לאחרונה סיימה להצטלם ל"תעתוע", עיבוד חדש לרב מכר של קולין הובר ("איתנו זה נגמר") שבו היא מככבת לצד ג'וש הרטנט. בנוסף, היא גם ביימה סרט קצר (שהוצג בפסטיבל טורונטו), והיא מתכננת לפתח סדרה שעוסקת בקבוצת חברים קוויריים בלוס אנג'לס.
אם לא די בכך, הרי שלאחרונה ג'ונסון גם החלה לעבוד עם התסריטאית-במאית האגדית איליין מיי ("מיקי וניקי", "אדומים", "טוטסי"). "איליין מנסה לעשות את הסרט הזה כבר למעלה מעשור. אני מקווה שנעשה אותו בקרוב. בהתחשב בכך שהיא חגגה השנה יומולדת 93, אפשר לומר שאין לנו כל כך ברירה".
"אני כל הזמן מפקפקת בעצמי ועושה לעצמי second guessing", אומרת ג'ונסון לקראת סיום השיחה עמה. "אבל כשהולכים בעקבות הלב והבטן, התשובה כמעט תמיד ברורה. בתעשייה כל כך מלחיצה וחסרת רחמים כמו שלנו, יכול להיות מפחיד ללכת בעקבות האינטואיציה. אבל אני עדיין מנסה להקשיב ללב שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו