אחרי שגילם חשפן עם לב זהב בהצלחה רבה בטרילוגיית "מג'יק מייק", צ'אנינג טייטום ניגש למשימתו הבאה: לגלם שודד עם לב זהב. ב"גנב על הגג", סרטו החדש, טייטום מככב כג'פרי מנצ'סטר, פושע אמיתי (ויחסית אדיב) שהתפרסם בתחילת שנות האלפיים לאחר שרוקן את כספותיהם של כארבעים סניפי מקדונלדס. מנצ'סטר אמנם נתפס ונזרק לבית הסוהר, אך לאחר תקופת מאסר קצרה הוא הצליח להימלט מהכלא ולהסתתר במשך חודשים ארוכים בחנות צעצועים גדולה מבלי להתגלות.
על הנייר, כל הסיפור הזה נשמע כמו פנטזיה פרועה (ומאוד אמריקנית) שנהגתה במוחו של ילד שאכל יותר מדי ממתקים. לטוב ולרע, כך הסרט גם מתייחס לסיפור. כאגדה רומנטית נטולת זדון שבה עבריין סדרתי מסוכן יכול להיות מוצג בטבעיות רבה כגיבור עממי.
התסריטאי-במאי דרק סינפראנס, שהיה ידוע עד עכשיו כיוצר של דרמות כבדות ומדכאות (כמו "בלו ולנטיין" ו"מקום בתוך היער"), שם דגש על האלמנטים הקומיים של המעשייה, תוך כדי שהוא מתרחק מאזורים שעשויים להיות שנויים במחלוקת, מפוקפקים מוסרית או מאתגרים עבור הקהל. מנצ'סטר מוצג כטיפוס נחמד, מנומס ולא מאוד מזיק, שבסך הכל קיבל כמה החלטות פחות מוצלחות בחייו, ואילו טייטום באמת מגלם אותו בצורה אמפתית וחמודה מאוד.
הבעיה היא שזה לא מספיק כדי להחזיק סרט של שעתיים. שכן אחרי פתיחה קצבית ומבדרת, שמציגה את לנו את מנצ'סטר ואת מעלליו (הלא אלימים) בקלילות ובחדווה ממזרית, "גנב על הגג" נתקע בחנות הצעצועים, תוך כדי שהוא מקדיש פלח נרחב מזמנו למערכת היחסים הרומנטית שמתפתחת באיטיות בין מנצ'סטר לבין לי - אחת מעובדות החנות, שמגולמת בידי קירסטן דאנסט.
דאנסט נפלאה, כמובן. היא תמיד נפלאה, ולא משנה באיזה תפקיד או סרט תשימו אותה. אבל הדמות שלה - אם חד הורית קשת יום שמבקרת בקביעות בכנסייה - לא מקבלת הזדמנות לצאת מהמשבצת המאוד ספציפית שיועדה לה. הקשר בינה לבין מנצ'סטר נותר שטחי, צפוי וחסר מורכבות, למרות הזמן הרב שמוקדש לו, ונדמה שמטרתו היחידה היא להראות כיצד גיבורנו מתרכך והופך לאדם טוב יותר.
במקביל, התסריט מציג עוד כמה דמויות משנה מיותרות ולא מפותחות שאינן מקבלות מספיק תשומת לב. לקית' סטנפילד ("אטלנטה"), לדוגמה, שמגלם את אחד מחבריו לפשע של מנצ'סטר, נותר בשולי השוליים של הסיפור ואינו מנוצל כלל, וכך גם בן מנדלסון ("קשר דם"), שמרביץ הופעת אורח קצרה ולא נחוצה בתור המטיף הכריזמטי בכנסייה של לי.
למרות שהוא הולך ומאבד מכוחו, מתנופתו ומקסמו ככל שהוא נמשך, "גנב על הגג" כן מצליח לספק מעט הנאה בדרך. הסצינות המוקדמות בחנות הצעצועים מוצלחות למדי ומזכירות שילוב בין "ביג" ל"המשרד" לסרט של סטיבן סודרברג. מי שתורם רבות לכך הוא פיטר דינקלג' ("משחקי הכס"), שגונב את ההצגה מיתר המשתתפים בתור המנהל הקפדן, הנרגן והבלתי נסבל של החנות.
גם כאשר הסרט מתחיל להתפזר ולגרור את רגליו בחציו השני, הופעתו המטופשת והמשעשעת של דינקלג' ממשיכה להוות נקודת אור (כמו גם החיוך של קירסטן דאנסט). אבל באורך של 126 דקות, בשלב מסוים "גנב על הגג" הופך לאורח שלא יודע מתי לעזוב את המסיבה. מצד אחד, אתה ממש לא מצטער שהזמנת אותו. מצד שני, אתה כבר מת להזמין לו מונית.
"גנב על הגג", ארה"ב 2025
ציון: 3 כוכבים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו