כבר כמה שנים טובות שסדרת האנימה היפנית "דימון סלייר" ("Demon Slayer") עושה חיל בשירותי הסטרימינג ובאולמות הקולנוע. כעת כבר ניתן להצהיר באופן רשמי כי מדובר בתופעה כלל-עולמית.
לאחר שריסק את הקופות במולדתו מוקדם יותר השנה (והפך לסרט השלישי הכי מצליח בתולדות יפן), הסרט החדש בסדרה, "דימון סלייר: מבצר האינסוף", כבש גם את ארצות הברית כאשר הכניס למעלה מ-70 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו - שיא חדש עבור סרט אנימה, הפתיחה הגבוהה ביותר עבור סרט אנימציה מכל סוג ב-2025, והישג חסר תקדים עבור סרט מצוייר של שעתיים וחצי ביפנית.
"מבצר האינסוף", אגב, מוצג גם בבתי הקולנוע בישראל ואני שמח לספר לכם שלמרות אורכו המעט מופרז, הוא לא רע בכלל. אמנם היה לי קצת קשה לעקוב אחר כל הדמויות ולעשות סדר בכל פרטי הסיפור. ואני מודה שגם לא הבנתי את כל הרפרנסים לסרטים הקודמים, לעונות הקודמות של הסדרה, ולחוברות המנגה שהולידו את שניהם (בכל זאת, המפגש הראשון שלי עם העולם של "דימון סלייר").
אבל בסך הכל נראה לי שקלטתי את מה שחשוב, ובשורה התחתונה, אם גם לכם מתחיל להימאס מהבינוניות המתמשכת של פיקסאר ומהרימייקים המיותרים של דיסני, קוטלי השדים היפנים האלה בהחלט יגישו לכם מנה מרעננת, מושקעת ונדיבה של אנימציה מסעירה שתזכיר לכם שהקולנוע אינו מתחיל ונגמר עם הוליווד.
העלילה דווקא פשוטה מאוד, אז אין צורך להיות מורתעים. לאחר ששדים מרושעים הרגו את משפחתו וחטפו את אחותו, נער בשם טאנג'ירו מצטרף ליחידת קוטלי שדים ויוצא לנקום. בסרט החדש, "מבצר האינסוף" - שמתכבד להיות הראשון בטרילוגיה חדשה שתביא את הסיפור לסיומו הבלתי נשכח - טאנג'ירו וחבריו האמיצים דולקים אחר הרע הראשי, מלך השדים מוזאן, שמסתתר בתוך מבצר מכושף ועצום ממדים, שכל הזמן משנה את מבנהו ואת צורתו.
אלא שעד מהרה מתברר כי מדובר בכלל במלכודת. שכן בתוך המבצר (שגורם לגיבורנו לצלול לתהום כאילו שהיו במעלית ללא תחתית) גם ממתינים כמה מהשדים הבכירים ביותר והמסוכנים ביותר שיש. ואף אחד מהם לא יובס בקלות.
הסרט עצמו בעצם בנוי מסדרה של קרבות אפיים וארוכים, שמצליחים גם להפעים וגם להפתיע. נשימות מיוחדות, מהלכים מדהימים, טכניקות סודיות, רעלים קטלניים, מצבים רוחניים, חרבות עם להב כל כך חד שהן יכולות לחתוך אפילו את אלוהים - אי אפשר לומר שהחבר'ה לא לוקחים את עבודתם ברצינות.
כדי להפוך את העניינים לעוד יותר מעניינים (וכדי שצופים שאינם מאוד בקיאים בסדרה, כמוני, יוכלו להבין מה לעזאזל מתרחש על המסך ולמה), הקרבות מופרים מפעם לפעם בידי פלאשבקים שמזכירים לנו את סיפורי המוצא הטרגיים והמלודרמטיים של כל אחד מהצדדים הלוחמים.
בתוך כך, "מבצר האינסוף" אינו מתקמצן על האקשן, על האלימות, או על הראשים הכרותים - וגם על המסרים החיוביים שלו הוא אינו מוותר. למעשה, לא פעם הסרט קצת מרגיש כמו ספר להדרכה עצמית ששב ומעודד את הצופים להתמיד ולא להרים ידיים, גם כשהמצב נראה אבוד וחסר סיכוי. אני מוכרח להודות שאפילו האספקט הזה של הסרט מצא חן בעיני. הדברים נשמעים רציניים יותר (וצ'יזיים פחות) כשהם נאמרים ביפנית כנראה. נכנסתי לצפות ב"מבצר האינסוף" בתקווה שאבין משהו. יצאתי ממנו קוטל שדים בפוטנציה.
"דימון סלייר: מבצר האינסוף", יפן 2025
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו