מה משותף ל־ארבעת המופלאים, שישי הפוך ו־קראטה קיד? הם לא באמת סרטים חדשים, אלא גרסה מחודשת למשהו שכבר ראינו. בשנים האחרונות נראה שזה כבר הפך להיות הדפוס: במקום סיפורים טריים ומקוריים, המסכים מתמלאים בריבוטים, רימייקים והמשכים. אז למה זה קורה?
כסף מדבר
הסיבה הברורה ביותר היא כלכלה. הפקת סרט היא עסק יקר, והאולפנים צריכים החזר השקעה בטוח. סרט מקורי הוא הימור, אף אחד לא מבטיח שהקהל יתחבר אליו. לעומת זאת, מותג מוכר מגיע עם קהל מעריצים מוכן מראש.
כוח הנוסטלגיה
אבל זה לא רק כסף. אנשים אוהבים לחזור לסיפורים שגדלו עליהם. בעשור האחרון דיסני לקחה את הלהיטים הקלאסיים שלה והפכה אותם לגרסאות לייב אקשן כחלק מאותה נוסטלגיה, ככה קיבלנו גרסאות מחודשות של מלך האריות, אלאדין, בת הים הקטנה והרשימה עוד ארוכה.
סיבה נוספת לריבוי רימייקים היא הפשטות היחסית בהפקה. כתיבת תסריט חדש דורשת המון עבודה. סרט קיים לעולם זאת מספק עולם עלילתי מוכן, כל מה שהאולפנים צריכים לעשות זה לעטוף אותו באריזה נוצצת ולהגיש מחדש.
בסופו של דבר, הוליווד אולי אוהבת למכור לנו חלומות, אבל היא אוהבת עוד יותר למכור כרטיסים. ואם נוסטלגיה ורימייקים ממשיכים להביא קהל, נראה שהוליווד תמשיך להקרין אתמול על המסכים של מחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
