אני המומה ועצובה. הידיעה על מותו של אלון אבוטבול היכתה בנו בעוצמה. זה שוק גדול.
הערב הייתה אמורה להתקיים בסינמטק תל אביב הקרנה חגיגית של הסרט "הקיץ של אביה", אחרי שהסרט עבר רסטורציה. חיכינו לרגע הזה מאוד - וביטלנו אותו מיד כששמענו על מותו של חברנו.
עם אלון לא יצא לי ממש לשחק, למרות שהופענו יחד בסרט של משה מזרחי, "אהבה גנובה", בשנות ה-80. אבל לא היו לנו סצנות משותפות.
ובכל זאת, הכרנו. זו ארץ קטנה - כולם מכירים את כולם.
הוא טרף את המסך, היה בו משהו בלתי אמצעי, כן, פשוט ונפלא
אלון היה אחד הכוכבים הגדולים שהיו לנו כאן. שחקן קולנוע נפלא. מהרגע הראשון שעלה על המסך ב"שתי אצבעות מצידון" - הוא טרף אותו. מאוד אהבתי אותו, אהבתי לראות אותו משחק. היה בו משהו בלתי אמצעי, כן, פשוט ונפלא.
ברגע ששמענו על מותו - ביטלנו את ההקרנה החגיגית שחיכינו לה מאוד.
ליבנו עם משפחת אבוטבול. וליבי גם עם משפחת הקולנוע הישראלי, שאיבדה היום את אחד המאורות הגדולים שלה.
הביאה לפרסום: מאיה כהן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו