הקומיקאי היהודי-אמריקאי אדם סנדלר חוזר לשורשים ב"גילמור המאושר 2" - סרט המשך מאוחר לאחד מלהיטיו הראשונים והאהובים ביותר.
מצד אחד, זוהי קומדיה נוסטלגית, מושקעת, דבילית ומצחיקה לפרקים שלא תתקשה לשמח את לבם של המעריצים הוותיקים. מצד שני, כיאה למוצר סטרימינג טיפוסי (שנוצר עבור נטפליקס), הסרט גם ארוך מדי בחצי שעה לפחות, הוא סובל מחוסר אחידות, ואם היו מפיקים אותו בשנות התשעים, לפחות חמש עשרה סצינות מתוכו היו מוצאות את עצמן באגף ה"deleted scenes" של גרסת הדי.וי.די.
סנדלר שב כאן לנעליו של האפי גילמור, שחקן הוקי אלים וחסר כישרון ממשי שעשה סוויץ' לגולף והפך באופן לא צפוי לכוכב. כעת, שלושים שנה מאוחר יותר, האפי נמצא על הקרשים. אשתו מתה (אחרי שהוא פגע בה עם כדור גולף) והוא מגדל את חמשת ילדיהם לבדו. את ימיו הוא מעביר בעבודה בסופר ובשתייה מופרזת של אלכוהול. הוא מרגיש אשם, אין לו כסף, וגם אין לו ממש רצון להמשיך לחיות.
אלא שאז בתו הצעירה וינה (שמגולמת בידי אחת מבנותיו של סנדלר במציאות) מחליטה שהיא רוצה ללמוד בבית ספר יוקרתי למחול, והאפי נאלץ למצוא דרך לממן את שכר הלימוד הגבוה. הפתרון: לנער את האבק מעל למקלות הגולף ולשוב להתחרות בסבב המקצועני. כמובן שזה לא יהיה פשוט. אבל תסמכו על גילמור שכבר ימצא את הדרך.
ההתחלה של "גילמור המאושר 2" מהירה, מבטיחה ומלאת רגעים מוצלחים. סנדלר כמעט ולא עשה סרטי המשך עד היום, וניכר שהוא מבין שהשיבה לאחד מלהיטיו האיקוניים צריכה להיות משמעותית ולא מחופפת. הדינמיקה שלו עם ארבעת "בניו" הבהמיים משעשעת למדי, הבדיחה החוזרת על האלכוהול שהאפי מסתיר במקומות לא צפויים מוצלחת גם היא (לפחות בעשר פעמים הראשונות שחוזרים עליה), וכבר מההתחלה ניתן לראות שהסרט משקיע את המאמץ הנוסף בכל מה שקשור לרפרנסים ולמחוות לסרט הראשון (אהלן בן סטילר!).
בתוך כך, יש כאן גם המון הופעות אורח של שחקנים מוכרים ושל סלבריטאים באופן כללי - כמו מרגרט קוואלי, אריק אנדרה, אמינם ובאד באני, לדוגמה - ונחמד לחשוב שכולם גדלו על ברכי סרטיו הראשונים (והמאוד-מאוד-מאוד מטופשים) של אדם סנדלר הצעיר.
על כל פנים, שני שחקני המשנה העיקריים בסיקוול הזה הם כריסטופר מקדונלד המצוין, שמגלם את שוטר מגאווין, יריבו הגדול של גילמור מהסרט הראשון, והשחקן/במאי המוערך בני ספדי (שביים את סנדלר ב"יהלום לא מלוטש", יחד עם אחיו ג'וש), בתור יזם עשיר עם ריח רע מהפה שעד מהרה הופך ליריבו הגדול של גילמור בסרט הנוכחי. כמובן שתפקידים קטנים נמצאו גם עבור בתו הנוספת של סנדלר ורעייתו (ועבור רוב שניידר). כי סנדלר תמיד דאג למשפחה ולחברים (ואני מניח שזו רק סיבה נוספת לאהוב אותו).
למרות אורכו המופרז והלא הכרחי, "גילמור המאושר 2" הוא בסך הכל סרט מהנה ולא מזיק לצפייה. לא כל הבדיחות שלו פוגעות במטרה (וחלק מפספסות את המטרה באופן מוחלט). אבל יש כאן מספיק שטויות אינפנטיליות שכן מצליחות לסחוט לכל הפחות צחקוק, והפרסונה העממית והעצבנית של סנדלר עובדת שעות נוספות כדי להחזיר אותנו לימים התמימים שבהם הוא עדיין היה האנדרדוג (ואנחנו עדיין היינו קטינים).
אמנם לא בטוח שתהיה לכם סבלנות (או סיבולת) כדי לשרוד עד הסוף. אבל אם ראיתם את "גילמור המאושר" שוב ושוב בתור ילדים, סביר להניח שלא תוכלו להישאר אדישים מהמפגש המחודש איתו. הסנדלר אולי הולך יחף. אבל הוא אף פעם לא יצעד לבד.
"גילמור המאושר 2", ארה"ב 2025
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו