זה לא סוד ששחקנים ישראלים מתקשים למצוא את מקומם בתעשייה הבינלאומית מאז 7 באוקטובר. אם הנציגה הכי בכירה שלנו בתחום, גל גדות, נקלעה לדיון הישראלי-פלשתיני כשבסך הכל השתתפה בסרט של דיסני, מה יגידו אלו שנמצאים בתחילת דרכם?
דן שקד הוא שחקן ישראלי-אמריקני, דובר עברית ואנגלית. הוריו הם ישראלים שהיגרו לבוסטון בשנות ה-70, והוא מצא עצמו מבקר בישראל את הסבים והסבתות שלוש פעמים בשנה כשהיה ילד. יש לו אח ואחות שחיים בתל אביב ואחות נוספת שחיה בברלין. לאחרונה, ראינו אותו על המסך הקטן בסדרה "הגרמני" (yes), אבל הוא עובד בתחום כבר שנים רבות. "זו הייתה חוויה מדהימה לצלם שבעה פרקים לצד אניה בוקשטיין, אלון אבוטבול, אוליבר מסוצ’י, עידו טאקו, נאיה ביינשטוק, רותם קינן, שרית וינו אלעד ועופר חיון. צילמתי את הסדרה בקיץ שעבר והיא מאוד יקרה לליבי, כי אני נכד לניצולי שואה", סיפר שקד בראיון ל"ישראל היום".
מחוץ לישראל, הוא השתתף כאורח בסדרות אמריקאיות כמו NBC Mysteries of Laura, ABC Body of Proof, ובפיילוט של שונדה ריימס Gilded Lilies, בסרטים כמו JOBS לצד אשטון קוצ’ר, ובמספר סרטים שהוקרנו בפסטיבל טרייבקה, פסטיבל הסרטים בסנטה ברברה ואחרים.
במהלך ניסיונו למצוא את הפרוייקט הבא שלו, חיפש שקד יוצרים שירצו ללהק אותו. "מאז הקולג' אני אדם שאוהב למצוא אמנים אחרים לשתף איתם פעולה. אמנם בארה"ב נהוג לעבוד עם סוכן ולעבור דרך במאי הליהוק כדי לקבל תפקידים, אבל גיליתי שעבורי פנייה ישירה לאמנים אחרים ומציאת פרויקט לעבוד עליו יחד היא דרך נוספת לייצר עבודה. הסתכלתי ב־IMDB על כותבים, במאים ומפיקים שיש להם פרויקטים בפיתוח ונתקלתי בבמאי הזה. היו להם כמה פרויקטים בינלאומיים בקנדה, בארה"ב ובדרום אפריקה וחשבתי שיהיו פתוחים לקבל ממני מייל. אפילו ראיתי ב־IMDB שהקרדיט הראשון שלהם כשחקן היה בסדרה הישראלית “מגדלים באוויר”, מה שגרם לי לשמוח ולשלוח להם את החומרים שלי".
הכוונה היא לגייב גבריאל, קולנוען קוויר מדרום אפריקה, שחי על קו קייפטאון-לוס אנג׳לס. בשורת הביו שלהם בעמוד האינסטגרם מתנוססת הקריאה ״תשוחרר פלשתין״, לצד הדגל הפלשתיני כמובן. מבט על הפיד יחשוף תמונות בכאפייה וצילומים מהפגנות. כאשר שקד שלח מייל תמים ובו חיפש עבודה הוא לא תיאר לעצמו איזו תגובה יקבל.
"דן, אני מאמין אדוק בחרם התרבותי על אמנות 'ישראלית' ועושה כל מאמץ שלא לעבוד עם סוכנים של מדינת אפרטהייד. בבקשה אל תיצור איתי קשר שוב. בשמה של פלשתין החופשית, גייב".
מה הרגשת כשראית את התשובה?
"הייתי בשוק. מאוד רגשני, פגוע, כועס ונסער. רעדתי והתקשרתי לחברים ולמשפחה מיד אחרי שזה קרה, כדי לקבל תמיכה. לא הצלחתי לישון או להתרכז יומיים אחרי המייל כי זה טלטל אותי מאוד. אני זוכר שבדקתי את המייל שלי שלוש פעמים כדי לוודא ששלחתי להם בדיוק את מה שחשבתי - את שואוריל שלי ואת קורות החיים שלי כשחקן".
אני מניחה שלא החזרת תשובה.
"לא, לא החזרתי. החלטתי פשוט להחלים ולהמשיך הלאה מהחוויה הפוגענית הזו. לרגע חשבתי לענות, אבל בחרתי שלא. יש מספיק אנשים שהיו מעוניינים להיכנס לוויכוח הזה, אבל לא רציתי לתת מקום למישהו עם כל כך הרבה שנאה. מה שהכי הפתיע אותי היה שהם בכלל לא יודעים מי אני".
אם היית יושב לדבר איתם, מה היית רוצה להגיד?
"הייתי אומר שקיוויתי שהם היו יקדישו זמן להכיר אותי לפני שהם קופצים למסקנות. מעבר להיותי ישראלי, אני גם אמריקני. כמו שאנחנו יודעים, העולם מלא בשנאה כרגע, והדבר האחרון שהוא צריך זה עוד שנאה. כאמנים, העבודה שלנו היא להתאחד וליצור אמנות שמחברת בינינו, לא מפרידה. כמי שרואה את עצמו כאזרח העולם, אני מאחל שהם היו משקיעים זמן להסתכל על העבודה שלי, על המשחק שלי, להכיר אותי כאדם, ובעיקר על הרצון שלי ליצור איתם קשר".
זה לא פוליטיקלי קורקט לשאול, אבל הופתעת מהתגובה הזאת גם בקשר לזהות שלהם? הם קוויר לבן מדרום אפריקה.
"אם כבר, זה גרם לי להבין שבורות לא יודעת גבולות. קהילת הלהט"ב, הקהילה היהודית, כל מיעוט מוכר – כולם כבר מתמודדים עם כל כך הרבה שנאה ובורות, וזה העציב אותי לראות ששנאה ובורות יכולים להגיע גם ממישהו שככל הנראה חווה בעצמו אפליה".
אתה מרגיש שהישראליות שלך בעייתית בימים אלה? זאת התגובה היחידה שקיבלת מהסוג הזה?
"המייל הזה היה הפעם הראשונה שבה הרגשתי שנאה אישית כלפי. כשנסענו לליל, צרפת, להקרנת הבכורה של 'הגרמני' בפסטיבל Series Mania 2025, היו הפגנות מחוץ להקרנה. עם זאת, הייתה לי תמיכה מלאה מהקאסט, מהצוות, מ־YES Drama ומ־Lionsgate. ראיתי גם הפגנות בארה"ב, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שזה היה ברמה האישית והעמוקה עבורי".
יש מסר שהיית רוצה להעביר? משהו שחשוב לך להגיד?
"החיים ואנשים הם מורכבים ורב־שכבתיים. אם ניקח את הזמן להקשיב אחד לשני ולשמוע באמת את הסיפורים שלנו, נגלה שיש בינינו פחות הבדלים ויותר משותף. אנחנו יכולים ליצור יחד סיפורים עוצמתיים בזכות הייחודיות של כל אחד מאיתנו. זה מה שהופך את היצירה של סרטים, טלוויזיה וסיפורים לכל כך קסומה. כדאי לחשוב פעמיים לפני ששופטים מישהו מבלי לדעת מי הוא, אולי תופתעו לגלות שיש בו הרבה יותר ממה שחשבתם. זה אפילו יכול להוביל לחיבור מיוחד שלעולם לא הייתם מגלים אחרת".
זה הביא אותך לתובנות מסוימות, אולי לגבי הזהות האישית שלך?
"החוויה גרמה לי לחשוב על סבי וסבתי ומה שהם עברו בשואה. זה היה אירוני בעיניי שהתוכנית שזה עתה צילמתי עוסקת בשואה. לא רק זה, זו סדרה בינלאומית עם שחקנים ממדינות שונות, שמנסה לשפוך אור על התקופה האיומה הזו בפני כל העולם. פתאום אני מתמודד עם הדבר שסבי וסבתי התמודדו איתו. זה גרם לי להעריך מאוד את מה שהם עברו ולדעת שהם שרדו והתגברו. זה גרם לי להיות גאה מאוד בשורשים שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו