"להוליווד אין עמוד שדרה": הבמאית היהודייה שיוצאת נגד האנטישמיות

הבמאית והסופרת היהודייה-אמריקנית וונדי סאקס אמנם לא הופתעה מהסנטימנט האנטי-ישראלי והאנטי-יהודי שהרים את ראשו המכוער בארצות הברית בימים ובשבועות שלאחר טבח 7 באוקטובר, אבל גם היא הייתה מזועזעת כאשר ממדי השנאה ליהודים בקמפוסים ובערים הגדולות החלו להתבהר.

"הייתי בהלם", היא אומרת. "כמובן שכל מי שעקב אחר ההתפתחויות בשמאל הפרוגרסיבי ובמפלגה הדמוקרטית בשנים האחרונות, כפי שאני עשיתי, יכול היה לראות את הכתובת על הקיר. האנטי-ישראליות והאנטישמיות בעבעו מתחת לפני השטח במשך תקופה ארוכה, ופתאום הכל פרץ החוצה כמו צונאמי.

"עם זאת, השתיקה ב-8 באוקטובר הייתה מחרישת אוזניים. ברמה האישית, פשוט הרגשתי שנטשו אותי - החברות שלי, הקבוצות המקצועיות שלי. נשים מאוד מרשימות ומשכילות, שקופצות מיד להגן על כל עוולות העולם, הפכו באחת לעוינות. כשלמעלה מ-30 קבוצות סטודנטים של הרווארד הוציאו את ההצהרה שהאשימה את ישראל באחריות לטבח - יום אחד בלבד לאחר הטבח - מיד הבנתי שהפרו-פלסטיניים השתלטו על הנרטיב ושהמסרים שמועברים באוניברסיטאות הם בעצם המסרים של החמאס. תוך פחות משבועיים כבר היה לי ברור שאני הולכת לעשות על זה סרט".

"8 באוקטובר", הסרט התיעודי שביימה סאקס כדי לנסות ולהשתלט על הנרטיב מחדש, יוקרן היום (ראשון) בפסטיבל הקולנוע בירושלים, והיא גם תקיים לאחריו מפגש פתוח עם הקהל. לדבריה, הסרט מבקש להסביר "כיצד הגענו למקום שאליו הגענו", והוא מיועד לקהל בינלאומי ולא יהודי בהכרח. אך מצפייה בו קשה שלא להרגיש שסאקס גם יצרה אותו עבור אחיה ואחיותיה בארצות הברית, ושהוא מתעד בזמן אמת תהליך של התעוררות.

"בשנה האחרונה אני מקרינה את הסרט בכל העולם בפני קהל לא יהודי", מספרת סאקס. "אנשים בוכים ומגיבים אליו בצורה מאוד אמוציונלית, כי הם רואים תופעות דומות לאלה שמתרחשות על הקמפוסים באמריקה גם אצלם - במקומות כמו אמסטרדם, סידני, מקסיקו סיטי ועוד. היה לי חשוב להראות שהנושא הרבה יותר גדול ממה שקורה בישראל, והיה לי חשוב להראות שאחרי 7 באוקטובר, כבר אין הבדל בין אנטי-ציונות לאנטישמיות.

"בתוך כך, הסרט בהחלט מוקדש גם לכל החברים היהודים שלי שלא האמינו שכל זה באמת קורה, שחיו בתוך הבועה שלהם ולא הבינו שיש כל כך הרבה אנטישמיות באמריקה. הסרט הזה מספק להם את התחושה שרואים אותם ושמבינים אותם, וגם מספק להם כלים להתמודד ולהגיב. ב-8 באוקטובר יהודי אמריקה התעוררו. ראיתי את זה קורה בעיניים שלי".

התגובה שלך לאירועי ה-7 באוקטובר הייתה לעשות את הסרט הזה ולהילחם חזרה. אבל מרבית היהודים המפורסמים בארצות הברית לא הרגישו כמוך. כמעט אף אחד לא השמיע את קולו. השחקן מייקל רפפורט, שמתראיין בסרט שלך, מתייחס לזה ואומר שאם הוא הסלבריטי הכי גדול שהצלחת להביא, אז כנראה שהמצב באמת גרוע.

"נכון מאוד (צוחקת). נוכחנו לדעת שלהוליווד אין עמוד שדרה, ראינו שלאנשים אין אומץ. כל כך הרבה מפורסמים יהודים - מפיקים, במאים, סופרים, שחקנים, קומיקאים. אנשים שבנו את הקריירה שלהם מלספר סיפורים יהודיים. מכרים שלי, חברים שלי - פתאום הם שותקים".

מצאת את עצמך מתעמתת איתם? או שאת יכולה להבין מאיפה זה מגיע?

"היו עימותים, אבל זה נושא מאוד מורכב. ראיתי כיצד אנשים בוטלו בעקבות התמיכה שלהם בישראל, ראיתי כיצד קריירות נפגעות. גם המנהלת של השחקנית דברה מסינג, שהשתתפה בהפקת הסרט שלי, אמרה לה שהיא פוגעת לעצמה בקריירה. אבל אני לא מפורסמת. אני לא אגיד שאין לי מה לאבד, אבל החישוב שלי אחר. הייתי כל כך נחושה לעשות את הסרט הזה ולהוציא אותו לפני יום השנה הראשון לטבח. פיתחתי אובססיה בלספר את הסיפור הזה, והרגשתי שאני מוכרחה לספר אותו כמו שצריך, כי ידעתי שישימו את הסרט מתחת למיקרוסקופ. זה הפך לפרויקט חיי".

את חושבת שהסרט שלך יכול לשנות את דעתו של מישהו? את חושבת שיש בכלל עם מי לדבר? שמישהו מעוניין להקשיב?

"זו שאלה טובה. אני מאמינה שסרטים כמו '8 באוקטובר' בהחלט יכולים להשפיע על השיחה ועל דעת הקהל והם יכולים גם לחנך. ממה שאני רואה מהתגובות של אנשים שצופים בו, הוא כן מצליח לגרום לשינוי".

באופן צפוי, הסרט שלך מותקף ברשת ללא הפסקה. גולשים פרו-פלסטיניים כותבים עליו ביקורות רעות בצורה מאורגנת באתרים כמו Letterboxd ו-IMDB, כדי להוריד את הדירוג שלו, וגם מבקרים מקצועיים בארצות הברית קטלו אותו באכזריות תוך כדי שהם לא פעם חושפים את בורותם ואת דעותיהם המוטות בנושא הקונפליקט הישראלי-פלשתיני. כיצד את עונה לאנשים שטוענים בתוקף ש"8 באוקטובר" הוא פרופגנדה פרו-ישראלית חד-צדדית?

"האם 'אין ארץ אחרת', הסרט התיעודי שזכה השנה באוסקר, כן סיפר את הצד השני של הסיפור? לא. האם ביקרו אותו על כך שהוא חד-צדדי? לא. רק כשעושים סרט עם נקודת מבט סימפטית כלפי ישראלים ויהודים מגיעות ההאשמות האלה. הסרט לא מנסה להצדיק את המלחמה בעזה או להגן עליה. הסרט שלי כלל אינו עוסק במלחמה. כמובן שמה שקורה בעזה איום ונורא, וכמובן שהתמונות שיוצאות משם מחרידות, אבל קראתי לסרט '8 באוקטובר' בכוונה. כי עוד לפני שישראל הגיבה לטבח, עוד לפני שהכל התחיל, היו רבים וטובים באמריקה שהציגו את מחבלי חמאס כלוחמי חופש וגיבורים. על זה הסרט".

איך את רואה את השנים הקרובות? עד כמה את פסימית? האם חשבת לעזוב את ארצות הברית?

"אני מסיימת את הסרט בנימה אופטימית כי זה הטבע שלי. אני חושבת שהדבר החיובי היחיד שיצא מהאסון הנורא של 7 באוקטובר הוא שהקהילה היהודית בארצות הברית סוף סוף התאחדה והתעוררה. אני רואה אנשים צעירים שמגלים אומץ ושמשמיעים את קולם. זה מעורר השראה בקרב צעירים נוספים, וזה נותן לי תקווה לגבי העתיד.

"לגבי לעזוב את ארצות הברית, בוודאי שהמחשבה חלפה במוחי. מאוד מרגיע אותי לדעת שישראל נמצאת שם עבורי ועבור המשפחה שלי, זו לא אופציה רעה כי לאן עוד יש לנו ללכת? אני חושבת שזו הסיבה שכל כך הרבה יהודים בגולה נלחמים כל כך חזק עבור ישראל. זו המולדת שלנו".

"8 באוקטובר" יוקרן היום (ראשון) בסינמטק ירושלים בשעה 14:30 במעמד הבמאית וונדי סאקס. ב-16:30 יתקיים מפגש עם סאקס במדיהטק של סינמטק ירושלים. האירוע יתקיים בשפה האנגלית, והכניסה אליו פתוחה לקהל ואינה כרוכה בתשלום.