בסוף השבוע האחרון פתח את הקיץ "אליאו", סרט האנימציה החדש מבית אולפני פיקסאר ודיסני, שמועד השקתו בישראל נדחה בשבוע בשל מבצע עם כלביא.
גיבור העלילה הוא ילד סקרן ופיקח אבל מופנם וחסר ביטחון בן 11, בעל אובססיה לחלל ולחייזרים בפרט, שיוצא להרפתקה לא מהעולם הזה ומגשים – לפי מיטב המסורת הפיקסארית – את חלומו, למרות האתגרים הרבים שעומדים בדרכו. בין אם מדובר בבריונים שכונתיים תוצרת כדור הארץ, בתקשורת לקויה עם דודתו המאמצת, או במפלצות בין-כוכביות מחרחרות ריב ומדון, אליאו לא ירים ידיים (במקרה של ידידו גלורדון – מחושים).
לקראת עליית הסרט, ישבנו לראיון עם צמד הבמאיות שלו, דומי שי ("אדומה אש" המעולה שלא זכה להפצה קולנועית בגלל מגפת הקורונה) ומדלין שרפיאן (סרט האנימציה הקצר "מחילת הארנב"), לצד המפיקה מרי אליס דראם ("קוקו", "הדינוזאור הטוב", "אמיצה"), שבו שוחחנו על חייזרים, בינה מלאכותית וגם על שלום עולמי – למרות המצב בישראל ובכלל.
אם אני לא טועה, "אליאו" הוא הסרט הראשון של פיקסאר שמתרחש ברובו בחלל – לא כולל "שנות אור", כמובן (שהוא חלק מסדרת "צעצוע של סיפור"). אילו אספקטים חדשים מביא הסרט שלכן לשולחן?
דראם: "כשהתחלנו לעבוד על 'אליאו', ידענו (בפיקסאר) שכבר עשינו את 'שנות אור' ואת 'וול E'. רצינו לעשות משהו שונה, ואיתגרנו את עצמנו ליצור 'חלל' שעדיין לא ראינו. מפרספקטיבה עיצובית, התחלנו להסתכל על יצורים שחיים במעמקים ואפילו על מיקרואורגניזמים, והתרחקנו מעיצובים מדע בדיוניים מסורתיים, כמו דברים מתכתיים, קרים ואפלים.
"רצינו ליצור גרסה יותר חמימה ומזמינה של החלל. גלורדון (חברו החייזרי של אליאו – ד"פ), שהוא אחת מהדמויות האהובות עליי, מבוסס על טרדיגרדה (דובון מים), שהוא סוג של מיקרואורגניזם. מבחינה תמטית, רצינו להיות גרסה מזמינה יותר של החלל".
אליאו הוא ילד שמצליח להביא שלום אינטרגלקטי ואפילו נעזר בחבריו, חובבי רדיו מרחבי העולם, להשלמת המשימה. הוא עושה את זה על אף הבעיות האישיות, כמו חוסר הביטחון שממנו הוא סובל. האם אתן סבורות ששלום עולמי אפשרי גם במציאות, חרף התקופה שבה אנחנו חיים?
שי: "זו התקווה שלנו, נכון? אני חושבת שזה מה שהניע אותנו כשעשינו את הסרט הזה – ליצור סרט שיעורר תחושת תקווה בעולם הזה, מבפנים שאנחנו יודעות שאחרי מגפת הקורונה וגם במצב הנוכחי של העולם, אנשים ככל הנראה מרגישים בודדים וגם מבודדים יותר מתמיד. זה יהיה נפלא אם נוכל להעניק לאנשים השראה ליצור קשרים עם... בריות מסביבם שלא נראות כמותם, בדיוק כמו שאליאו עושה בסרט. זו בעצם התקווה".
שרפיאן: "נכון. כשפוגשים את אליאו במערכה הראשונה, הוא נמצא במצב שאני חושבת שרבים מאיתנו נמצאים בו כרגע. הוא פסימי מאוד לגבי כדור הארץ, הוא רואה אותו כמשהו שאף פעם לא יצליח לעבוד בשבילו, ושאפילו לא כדאי לנסות (לשפר את המצב).
"אני חושבת שזו נקודת מבט מסוכנת להיות בה, מפני שככה לעולם לא תדעו מה באמת אפשר לעשות והאם ניתן לשפר את המצב. במהלך הסרט ההשקפה השחורה-לבנה של אליאו כלפי כדור הארץ משתנה ומקבלת יותר ניואנסים. אנחנו מקוות שהצופים שלנו ייקחו איתם משהו מזה".
לשפה ולבעיות תקשורת למיניהן יש תפקיד משמעותי מאוד בסרט – אנשים (או חייזרים) לפעמים לא מבינים זה את זה, וחוסר התקשורת ביניהם יוצר בעיות שהיה אפשר למנוע. מה המסר שעומד מאחורי זה?
שי: "שפה היא הבסיס של התקשורת והחיבור בין אנשים. אני חושבת שהשימוש בשפה בסרט מראה איך אליאו והדודה שלו, אולגה, לא מתקשרים ביניהם בהתחלה – אבל מצליחים לתקשר בסוף. יש לאלאיו שפה סודית משלו בשם 'אליואית' שהוא השתמש בה רק עם הוריו, אבל אולגה מנסה ללמוד את השפה הזו בעצמה וזה מעיף לאליאו את המוח. והוא חושב לעצמו 'וואו, היא למדה אליואית, היא מנסה להתקרב אליי, היא רוצה אותי!'. וזה מבסס את החיבור שלהם בסוף הסרט".
אליאו אובססיבי לגבי חייזרים. האם גם אתן מאמינות בקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ?
שי: "בטח".
שרפיאן: "הלוואי, אני מקווה שכן (צוחקת). היקום כל כך עצום, איך יכול להיות שזה לא המצב? אולי הם כבר שלחו אלינו ברכת שלום, אבל היא נמצאת במרחק של כמה שנות אור מכאן?".
שי: "אני מרגישה שהיקום כל כך גדול, כך שסביר להניח שחיים מחוץ לכדור הארץ אכן קיימים. אבל אני לא יודעת אם אי פעם ניצור איתם קשר, או אולי כבר עשינו את זה ואנחנו לא יודעים, או אם הם בכלל רוצים (לתקשר איתנו)".
שרפיאן: "אני אוהבת ששלחנו לחלל את תקליט הזהב של (הגשושית) וויאג'ר. הוא נמצא אי שם ונושא איתו רושם ראשוני ושוחר שלום (של המין האנושי). אני חושבת שזה אחד הדברים הכי נפלאים שהאנושות עשתה, וזו דרך מעולה להציג את עצמנו בפני העולם – עם שפות, תמונות של משפחות ואפילו (צלילים של) פעימות לב. אני מקווה שאם יש חייזרים, אז תקליט הזהב יהיה אחד הדברים הראשונים שהם ימצאו" (תקליט הזהב של וויאג'ר הוא חלק חשוב מהסרט החדש – ד"פ).
בואו נדבר ברשותכן על AI. על רקע התפתחות הטכנולוגיה, לא מעט סבורים שיצירתיות בכלל ותחום האנימציה בפרט מאוימים על ידי הבינה המלאכותית, שעלולה לתפוס את מקומם של היוצרים האנושיים. מה דעתכן על הקביעה הזו?
דראם: "אני חושבת שאנחנו בפיקסאר ברי מזל, שכן כולנו עובדים יחד תחת קורת גג אחת. ברור שכלי האנימציה עשויים להתפתח – אנחנו משתמשים בהרבה כלים בפיקסאר – אבל ידיד שלי אמר לי פעם 'אני חושב שרובוטים יעשו בשבילי כביסה, אבל לא יספרו את הסיפורים שלי'.
"אני מקווה שככה נמשיך לספר סיפורים בפיקסאר, וזו למעשה הגאווה שלנו – שכל אמן נוגע בסרט ושהכל נעשה בעבודת יד. זה המקום שאנחנו נמצאים בו כרגע. מי יודע איך הדברים יתפתחו, אבל אמנות סיפור הסיפורים תמיד תישאר אנושית".
שי: "אני רואה ב-AI ככלי, אבל לדעתי צריך בני אדם כדי ליצור סיפורים אנושיים".
"אליאו" מוצג כעת בבתי הקולנוע בישראל בגרסה דוברת אנגלית ובגרסה מדובבת לעברית.