דוקאביב יוצא לדרך - הנה שישה סרטים שאסור לפספס

"להחזיק את ליאת"

סרט הפתיחה רב העוצמה של הפסטיבל, שקטף את פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין האחרון, ומתחקה אחר בני המשפחה ההמומים והכואבים של החטופים ליאת ואביב אצילי, בשבועות ובחודשים שלאחר ה-7 באוקטובר. בתפריט: נסיעות מתישות לוושינגטון כדי לדבר אל ליבם של סנטורים ואנשי קונגרס, שיחות עדכון מייאשות עם נציגי הצבא, דיונים פוליטיים שמרתיחים את הדם, ויכוחים פנים משפחתיים, והרבה מאוד דמעות ורגעי משבר.

הבמאי ברנדון קריימר מגיש דיוקן אינטימי, עצוב ומלא מורכבות של משפחה מרוסקת ומוכת טראומה, שמוצאת את הכוחות ואת תעצומות הנפש להמשיך להיאבק על יקיריה. שובר לב, מכעיס ומעורר השראה, במידה שווה.

"אחר צהריים של התבודדות"

סרטו של הבמאי הספרדי אלברט סרה ("פסיפיקשן", "מותו של לואי ה-14"), שקטף את הפרס הגדול בפסטיבל סן סבסטיאן, מלווה מקרוב לוחם שוורים צעיר ומצליח שנחשב ל"מסי של המטדורים".

ההכנות מלאות המתח לקרב, האופוריה והאדרנלין שמשתלטים על הגוף לאחר שהקרב מסתיים, וכמובן, גם הקרבות עצמם, שמצולמים מקרוב במלוא אכזריותם (ושצפויים להיות קשים מאוד לצפייה עבור חובבי חיות). יצירה אימפרסיוניסטית מהפנטת ואווירתית שנעה בין ברבריות בלתי נתפסת לבין אלגנטיות מסוגננת, תוך כדי שהיא גורמת לצופים להיות בצד של השוורים המסכנים וחסרי הסיכוי.

"פייבמנטס"

להקת הרוק האגדית פייבמנט, שעשתה חיל בשדות האלטרנטיביים בשנות התשעים, זוכה לטיפול תיעודי מפנק, מתחכם ויוצא דופן מידיו של הבמאי אלכס רוס פרי. מצד אחד, דוקו קונבנציונאלי (ומצוין) שמגולל את קורות הלהקה. מצד שני, תיעוד החזרות של מחזמר מיינסטרימי מעט תמוה שמבוסס על שיריה. מצד שלישי, דוקו מאחורי הקלעים שעוסק בהפקת דרמה ביוגרפית הוליוודית על הלהקה בכיכובם של כמה כוכבים צעירים. ובתור קינוח, גם תיעוד של תערוכת פופ-אפ גדולה בניו יורק שחוגגת את פועלה.

בין לבין תוכלו למצוא כאן גם ראיונות נהדרים עם סטיבן מלקמוס וחבריו, שפע של חומרים ארכיוניים נדירים ונפלאים, והמון-המון מוזיקה מושלמת. סרט ארוך מדי שקצת הולך לאיבוד בתוך כל המשחקים, השקרים וההמצאות הלא לגמרי חיוניות שלו. אבל אם אתם אוהבים את פייבמנט, אין לכם ממש ברירה.

"ארט ספיגלמן: אסון הוא המוזה שלי"

ארט ספיגלמן, מאמני הקומיקס האמריקאים החשובים בכל הזמנים, מספר באריכות על ילדותו, על תחילת דרכו המקצועית, על יחסיו עם הוריו, ועל תהליך היצירה של "מאוס", הרומן הגרפי המונומנטלי ועטור הפרסים שלו, שנחשב לאחת מיצירות האמנות הגדולות ביותר שעוסקות בשואה, בכל מדיום.

לצד ספיגלמן מרואיינים כמעט כל אמני הקומיקס האמריקאים הבולטים של שישים השנה האחרונות. התוצאה היא סרט מרתק, מאיר עיניים ומעורר מחשבה שאינו מתקשה להיות חובה עבור חובבי הז'אנר. במאים: מולי ברנשטיין ופיליפ דולין.

"פרנסואה טריפו: תסריט חיי"

האוטוביוגרפיה של הבמאי הצרפתי פורץ הדרך, שנותרה לא גמורה עם מותו ב-1984 בגיל 52, נפרשת על המסך בידי הבמאי דיוויד טבול באמצעות מכתבים אישיים שלא פורסמו מעולם, ראיונות ארכיוניים, וסצינות מפתח מתוך יצירותיו הקולנועיות. הקשר בין חייו של טריפו לבין סרטיו מודגם באופן מאלף, תוך כדי שמערכות היחסים הסוערות שניהל עם הוריו, עמיתיו ואהובותיו מושמות תחת זכוכית מגדלת, שלא תמיד מחמיאה לטריפו. פורטרט מעמיק ונטול פילטרים של יוצר טוטאלי שהשקיע את כל-כולו באומנותו, תרתי משמע.

"מכתב אהבה לקולנוע"

הבמאי הצרפתי המוערך ארנו דפלשן ("מלכה אחת ומספר מלכים", "סיפור חג") מלהג ומתפלסף במשך שעה וחצי על מערכת היחסים הסימביוטית שלו עם הקולנוע. סיפורים אישיים ומחשבות כלליות מתערבבים עם אסוציאציות, זכרונות, ושחזורים של חוויות מעצבות. תמהיל ייחודי, מושקע ומלא תשוקה שחוגג את האמנות השביעית מכל הכיוונים. גם אם הסרט אינו אחיד ברמתו, יש כאן שלל רגעים שמימיים שיגרמו לסינפילים להרגיש שמישהו מבין ללבם, ואלה הופכים את הצפייה לכדאית ואף מרגשת.

פסטיבל דוקאביב מתקיים בין ה-22 ל-31 במאי בסינמטק תל אביב. התוכנייה המלאה, זמני הקרנה ופרטים נוספים באתר הפסטיבל.