זה יכול היה להיות אחרת: הגרסה של "שלגיה" שהאולפנים גנזו

בשנת 2016 דיסני הכריזה על תוכנית לסרט לייב אקשן בשם "רוז רד" (Rose Red) המתמקד באחותה הפחות מוכרת של שלגיה מתוך סיפורי האחים גרים המקוריים, וזאת בניגוד לסרט האנימציה הקלאסי של דיסני משנת 1937 בו שלגיה מופיעה לבדה.

בסיפור "שלגיה ורוז רד", הן מוצגות כאחיות קרובות שמתיידדות עם דוב ומביסות גמד מרושע. עם זאת, סיפור זה שונה מהסיפור המפורסם יותר של "שלגיה ושבעת הגמדים", אותה הקלאסיקה שהפכה לאפלה יותר ממה שיכולנו לתאר עם הרימייק השערורייתי של דיסני בכיכובן של גל גדות ורייצ'ל זגלר.

הסרט נגנז פעמיים - לראשונה בשנת 2016 ושוב ב-2021. העלילה הייתה אמורה להתמקד ברוז רד, שיוצאת למסע עם שבעת הגמדים כדי להציל את שלגיה מהקללה שהטילה עליה המלכה המרשעת.

הפרויקט התחיל כתסריט עצמאי מאת ג'סטין מרז ("ילדי הקרון") ולאחר מכן עובד על ידי אוון דוהרטי המוכר מ"שלגיה והצייד" כדי שיהיה מתאים יותר ליקום האנימציה של דיסני. טריפ וינסון היה אמור להפיק, וקריסטין גור תרמה לתסריט.

בשנת 2018 דווח כי השחקנית זוכת האוסקר וגלובוס הזהב ברי לארסון נשקלה לתפקיד הראשי אם כי לא אושרו ליהוקים או תאריך יציאה. בהשוואה לעיבודים אחרים, "רוז רד" עורר פחות מחלוקת, אולי בשל התמקדותו בדמות חדשה ולא בפרשנות מחודשת לדמות אייקונית קיימת. על ידי הרחבת יקום שלגיה במקום שינוי יסודותיו, גישת דיסני הציעה נרטיב רענן מבלי לאתגר תפיסות מבוססות.

עיבוד הלייב אקשן של "שלגיה" מ-2025, לעומת זאת, וכזכור, עורר סערות רבות. הסרט ספג ביקורת על כך שהחליף את שבעת הגמדים ביצורים מונפשים, מהלך שנתפס כניסיון להימנע מסטריאוטיפים אך עורר מחלוקת. בנוסף, הליהוק של רייצ'ל זגלר, שחקנית ממוצא לטיני, לתפקיד שלגיה עורר תגובות מעורבות.

זגלר גם התבטאה בנושאים פוליטיים, כולל תמיכה בפלשתינים, מה שהוביל למתיחות עם מפיקי הסרט שזעמו על התבטאויותיה משולחות הרסן בכל הקשור לסרט ולפוליטיקה ועם עם גל גדות שגילמה את המלכה המרשעת והביעה תמיכה בישראל.

הסרט גם ספג ביקורת על כך שהשמיט את השיר הקלאסי "Someday My Prince Will Come" והציג את שלגיה כדמות פמיניסטית שאינה זקוקה לנסיך, מהלך שנתפס על ידי חלק מהצופים ככפייה של אג'נדה מודרנית על סיפור קלאסי.

ההנחה הייתה ש"רוז רד" יהיה פחות טעון פוליטית ותרבותית, שכן הוא מתמקד בדמות חדשה יחסית ולא נושא את המטען ההיסטורי והתרבותי של שלגיה. עם זאת, אין ערובה לכך שהפרויקט אכן היה מתגלה כחף ממחלוקות. בעידן שבו כל עיבוד מחודש נבחן בזכוכית מגדלת, גם סיפור על דמות פחות מוכרת עלול היה לעורר דיונים נוקבים בנושאים של ייצוג, גיוון ואג'נדות פוליטיות.