שרופה בהוליווד? עתיד הקריירה של רייצ'ל זגלר אחרי סערת "שלגיה"

האגדה שהפכה לסיוט: מי שמבין דבר או שניים באגדות, יודע שהרבה פעמים הסיפור שמוגש לציבור, במיוחד כשמדובר בסיפורים שקהל היעד שלהם הוא ילדים, יזכה לא פעם לעיבודים מרוככים שיותירו את הקודר והאפל בחוץ. ואז הגיע התפוח המורעל של דיסני, או יותר נכון הנסיכה: רייצ'ל זגלר.

עד לשנת 2022, עת הניפה פסלון גלובוס זהב יוקרתי על התפקיד הראשי בסרט "סיפור הפרברים", הייתה זגלר נערה חביבה ומתוקה למדי, שחקנית אלמונית כמעט לחלוטין במונחי התעשייה, שאומנם ניחנה בסערפת שיודעת להפיק מנעד צלילים מרשים למדי - אך קצרה מחיאות כפיים בעיקר בהפקות על במות התיכון שלה ולא באמת עניינה אף אחד מספיק חשוב כדי להעביר לה מדריך מקוצר ב"עשה ואל תעשה" בכל הקשור ל"מגרש האמיתי של הגדולים בהוליווד".

כמעט מהרגע בו הוכרז שלוהקה לתפקיד הראשי של שלגיה לצד גל גדות בתפקיד המלכה המרשעת והאם החורגת, זגלר (23) במודע או שלא במודע (לפחות בתחילה) הוכיחה שוב ושוב לדיסני כי דווקא היא - שהייתה אמורה להיות על תקן הדמות הצחה כשלג ומעוררת החיבה של הנסיכה טובת המראה והלב - היא התפוח המורעל.

זגלר קטנת הקומה התגלתה כאישה צעירה ודעתנית עם פה גדול מאוד שירה בצרורות וללא מעצורים שורה של התבטאויות שנויות במחלוקת, החל מהסרט עצמו ויחסי הכוח בין גברים לנשים בסרט האנימציה המקורי, השתלחות פוליטית בנשיא טראמפ ועד להבעת תמיכה מפורשת בפלשתינים ויחסים טעונים עם גל ובכירי אולפני דיסני, שלא ידעו היכן לקבור את עצמם כשהבינו לאיזה סיוט של יחסי ציבור הכניסו את עצמם עם ליהוקה.

למרות שהסרט התמקם בראש טבלת שוברי הקופות בצפון אמריקה, הוא רחוק מלהכניס את הסכומים שציפו להם ומוגדר כמעט באופן גורף כאחד הכישלונות הגדולים והמביכים ביותר של דיסני, בטח כשלוקחים בחשבון את תקציב מאות המיליונים שהושקע בו. האצבע המאשימה העיקרית מופנית כלפי זגלר, כולל תחקיר של אתר התרבות וראייטי שחשף כי בעקבות ציוץ התמיכה של זגלר בפלשתינים, דיסני נאלצו לתגבר את מערך האבטחה סביב גל לאחר איומים על חייה, וכן פוסט נוקב מצידו של ג'ונה פלאט, בנו של מפיק הסרט מארק פלאט, שהאשים את זגלר בגרירת האג'נדה הפוליטית האישית שלה לתוך קמפיין קידום הסרט באופן שפגע בבירור בהכנסותיו, כשהוא מכנה את התנהלותה "מפגן של נרקיסיזם ילדותי".

זגלר הפכה לפרסונה נון גרטה וכאב ראש יחסי ציבור עצום עבור הבכירים בדיסני, שמצידם ניסו לעשות כל שיכלו כדי למזער נזקים, מה שלא היה כל כך פשוט בהתחשב בעובדה שזגלר היא אחת משתי הכוכבות הראשיות בסרט. זגלר לא נסוגה מעמדותיה - גם לא לאחר שלפי הדיווחים מארק פלאט נשלח לניו יורק לדרוש ממנה בארבע עיניים להוריד את ציוץ התמיכה שלה בפלשתינים - ונחל כישלון מביך למדי במאמץ.

באולפנים הבינו כי אין מנוס אלא לנסות לצמצם עד כמה שניתן, לפחות מצידם, את הפלטפורמות בהן זגלר תוכל להביע את דעותיה הנפיצות והחלו בתהליך בקרת נזקים יסודי: האינטראקציה בין גל לזגלר צומצמה למינימום הנדרש, שכללה אומנם הגשת פרס משותפת באוסקר ופרמיירה רשמית בה שתיהן לקחו חלק, אך הוגבלה לסיקור "מבית" בלבד והייתה חגיגית הרבה פחות מאלה הנהוגות כשסרט בסדר גודל כזה יוצא, כשבמקביל ההופעות הפומביות והתקשורתיות שלה נבחרו בפינצטה.

בכל מקום בו לדיסני הייתה את האפשרות לרסן את זגלר, הם עשו זאת, כולל לשלוח אותה לצעוד לבד על השטיח האדום בפרמיירות מצומצמות בספרד וביפן. גם בכל הקשור לראיונות לקידום הסרט, שבדרך כלל מגיעים במסות, הנוכחות של זגלר (לעומת זו של גל) הוקטנה והוחרשה, כולל דיווחים על ראיונות שבוטלו ב"סאטרדיי נייט לייב", ג'ימי קימל ודרו בארימור.

האם הקריירה של זגלר הגיעה לסופה?

התשובה היא כמעט חד משמעית לא, לפחות על פי כל הסימנים נכון לעכשיו בשטח. צריך לזכור שהתעשייה בהוליווד היא הפכפכה ובעלת זיכרון קצר לטוב ולרע. מוקדם מאוד להספיד את זגלר או לקבוע שהיא במו ידיה הפכה את הקריירה שלה לקצרה. נכון, אי אפשר להתכחש או להעלים עין מהעליהום עליה, שכולל גינוי ציבורי ומקצועי אמיתי וממשי שסביר שכן ישפיע על מי שירצה לעבוד איתה בשנים הקרובות. אבל צריך לקחת רגע צעד לאחור ולהבין שבהוליווד כמו בהוליווד התמונה הרבה יותר מורכבת ממה שנראה לעין.

האם על זגלר, שביקשה להיות הקול הפרוגרסיבי של דור ה-Z ולשאת את משואת תומכי "תרבות ה-WOKE", ייגזר גורל דומה לשל קולגות דוגמת מליסה בררה שפוטרה מהסרט "צעקה 7" לאחר שהביעה תמיכה בפלשתינים? או אולי אפילו כמו סוזן סרנדון, שעל אף קריירה עתירת שבחים ופסלון אוסקר, מצאה את עצמה נבעטת אף היא החוצה מהתעשייה בהמשך לתמיכתה הגורפת בצד הפלשתיני? טרם ברור אם גורלה יהיה כשלהן או שמא מדובר רק במכה קטנה בכנף.

עד כה נראה כי עיקר הפגיעה בזגלר הוא כאמור בכל הקשור לקשרים שלה עם דיסני. אלה יעשו כל שהם יכולים כדי לנסות לשלוט בה עד שייגמרו היחסים החוזיים ביניהם, כאלה שסביר להניח שלא יחודשו בזמן הקרוב. מאידך, נראה שלפחות נכון לעכשיו, בזה הדבר פחות או יותר מתחיל ונגמר. זגלר אומנם נאלצה לפרוש מצילומי הסרט "פדינגטון בג'ונגל" באוקטובר 2023 זמן קצר לאחר שהחלה מלחמת "חרבות ברזל", אך בתקשורת דווח כי הפרישה הגיעה בעקבות שביתת איגוד השחקנים וחוסר היכולת שלה להפר אותה כחברה באיגוד - ולא היה לה כל קשר ללחימה או להתנהלותה.

בכל הנוגע לרשתות החברתיות, היא ממשיכה לנהל חשבונות פעילים ולהעלות בהם תוכן ככל העולה על רוחה, כולל פוסטים לאחר יציאת הסרט, בהם היללה את הקולגות שלה על החוויה הנפלאה שבעבודה על "שלגיה", כשמבלי למצמץ "שכחה" לציין את גל והעלימה כל זכר לנוכחותה.

גם הופעותיה על הבמות נמשכו, כשבאוקטובר 2024, שנה אחרי פרוץ הלחימה והרבה אחרי שכבר פתחה את פיה והשמיעה את דעותיה, כיכבה על הבמה בברודוויי בתפקיד הראשי ב"רומיאו ויוליה", כשהכוכב הראשי שלצידה, קיט קונור ("עוצר נשימה"), אף ענד על דש הטוקסידו שלו בפרמיירה חגיגית את הסיכה האדומה השנויה במחלוקת של Artists4ceasefire.

בנוסף, זגלר תערוך בקרוב גם את הופעת הבכורה שלה בווסט אנד בלונדון בתפקיד הראשי בהפקה חדשה למחזמר "אוויטה" שתרוץ על הבמות בין החודשים יוני לספטמבר.

וזה לא נגמר כאן עבור מי שקיוו שהקריירה של זגלר אכן תגיע לסיומה. מאז עלה הסרט לאקרנים, זגלר דווקא ממשיכה לשעוט קדימה: לאחרונה יצאה גרסת קאבר שלה לשיר "Who I’d Be" מגרסת המחזמר של "שרק" שמופיעה באלבום של MCC Theatre (שבאופן אירוני כולל גם ביצוע מצד בן פלאט, בנו של מארק פלאט, מפיק "שלגיה" ואחיו של ג'ונה, שכזכור יצאו נגד זגלר).

 ב-28 במרץ זגלר ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-CBeebies Bedtime Story -תוכנית טלוויזיה אהובה לילדים שמשודרת בערוץ CBeebies של ה-BBC הבריטי בו ידוענים מקריאים סיפור לילדים לפני השינה - בה הקריאה את הסיפור "Never Mess with a Pirate Princess" של הסופרת הולי ריאן. בסופו של הסיפור, זגלר מקריאה שורה שלדעת רבים מסכמת את מהותה ואולי גם באה בדיוק בתזמון הנכון כעקיצה לכל מקטרגיה: "לעולם אל תתעסקו עם נסיכה. כולנו יכולות להיות נסיכות עוצמתיות. את לא צריכה אבא ואמא מלך ומלכה או סוס לבן יפה או טירה מפוארת. כדי להיות נסיכה עוצמתית, כל מה שאת צריכה זה להיות את - נפלאה ומבריקה!".