ממש מרגיז: הסרטים שהסתיימו בקליף-האנגר מעצבן שאף פעם לא קיבלנו עליו תשובה

הגעתם לקולנוע. קניתם כרטיסים לשובר קופות (בשאיפה) חדש ומדובר. ישבתם באולם יותר משעתיים, נשאבתם לתוך העלילה, התחברתם לדמויות, נשארתם במתח עד לרגע האחרון ואז: The End. הסרט מסתיים בקליף-האנגר עצבני שהשאיר אתכם ואת הגיבורים תלויים באוויר (לפעמים ממש מילולית), אבל לא בקטע אמנותי-לגיטימי של סוף פתוח שניתן לפרשנות, אלא בציפייה ברורה להמשכון שמעולם לא קרה.

"לא נעים, אבל גם לא נורא, יהיה סיקוול בעוד שנה-שנתיים", אתם אומרים לעצמכם, רק בשביל להתאכזב אחרי אותה שנה, שנתיים ואפילו שלוש, ולגלות שההמשכון המיוחל בוטל מסיבות אי אלו ואחרות (בואו, בעיקר כי הסרט הקודם לא עמד בציפיות), ובעצם בזבזתם את הכסף שלכם על חצי סיפור. נברנו בדפי ההיסטוריה הסינמטיים ואספנו 6 הפקות ופרנצ'ייזים שלא עמדו במילה שלהם, נגדעו בטרם עת והשאירו אותנו עם חצי סיפור ביד.

גם שמפו לא יעזור: סאגת "מפוצלים"

אולי הדוגמה הכי צורמת ומקוממת בכתבה הזו, שממש שלחה את הצופים לחפש את ההמשכון שלהם בלי שהיוצרים לקחו אחריות. "מפוצלים" (2014), הפרק הראשון בסאגה הדיסטופית בכיכובם של שיילין וודלי, ת'יאו ג'יימס ואנסל אלגורט, הצליח מאוד בשנה שבה יצא: תקופה שבה סדרות סרטי מד"ב ופנטזיה לנוער שמבוססות על ספרים היו הטרנד הקולנועי הכי לוהט בהוליווד, ו"דמדומים" ו"משחקי הרעב" יעידו על כך.

הפרק השני, "מורדים" (2015), הצליח אמנם קצת פחות אבל עדיין סיפק את הסחורה, ולכן התקדמו לפרק השלישי, "נאמנים" (2016), שכבר לא היה רווחי וסבל מביקורות איומות. המפלה, כצפוי, הובילה לביטול הסרט הרביעי. לאחר כמה שנים של מיסמוס ודיבור על סדרת טלוויזיה שהיתה אמורה לקשור את הקצוות המפוצלים של הסרט (שבוטלה גם היא מכיוון שהשחקנים לא הסכימו להשתתף בה), העסק ירד לטמיון בדיוק לפני הגראנד פינאלה. את הכסף בחזרה, בבקשה.

נקודת האור: אין.

ירוק יורד: "גרין לנטרן" (2011)

לפני שהוא היה דדפול, הבליח ראיין ריינולדס כגרין לנטרן – גיבור הקומיקס הקוסמי עונד הטבעת הירוקה של DC (על הדרך הוא גם פגש על הסט את אשתו לעתיד, בלייק לייבלי). אחרי שהסרט הוכיח את עצמו כפלופ אדיר (ריינולדס עצמו צוחק על הפדיחה ב"דדפול 2"), אולפני וורנר ו-DC זנחו את התוכניות לסרט ההמשך, וכך מעולם לא ידענו מה נסגר עם הטבעת הצהובה ומה עלה בגורלו של סינסטרו (מארק סטרונג), שעבר לצד האפל (או ליתר דיוק, הצהוב).

נקודת האור: גרין לנטרן ישוב למסך הגדול, אם כי תחת זהות אנושית אחרת ובגילומו של ניית'ן פיליון, ב"סופרמן" שייצא בשנה הבאה... וריינולדס גם פגש את לייבלי, כן?

דרקון דרדלה: "אראגון" (2006)

מעריצי ספרי "הירושה" של כריסטופר פאוליני שמחו מאוד לשמוע ש"אראגון", הספר הראשון בסדרה, יקבל עיבוד קולנועי ואולי יתניע פרנצ'ייז פנטזיה חדש. איפה. הסרט קרס בקופות וחטף ביקורות נוראיות, למרות קאסט מרשים שכלל את ג'רמי איירונס, ג'ון מלקוביץ', רוברט קרלייל וגם איזה כוכב לוהט, צעיר ומבטיח בשם אד ספילרס, שמעולם לא פרץ בגדול והסתפק מאז בעיקר בתפקידי משנה בסרטים בסדרות. רגע, מי?! בדיוק.

נקודת האור: אומרים שסדרת לייב אקשן שמבוססת על "אראגון" נמצאת בתוכניות של דיסני פלוס. נחיה ונראה.

אטמו את הסרקופג: "המומיה" (2017)

במקרה הזה יש לנו הרבה יותר מסתם קליף-האנגר של סרט ספציפי או אפילו של סדרת סרטים, אלא גולל שנסתם על יקום קולנועי שלם – "היקום האפל" של אולפני יוניברסל. טום קרוז כיכב ב"המומיה" כחייל במיל' שמסתבך עם כוחות על טבעיים במצרים ודווקא נותן פייט סביר כמו שרק הוא יודע, אבל הסרט נכשל, קרוז נשאר תקוע עם הקללה שניחתה על הדמות שלו, וחשוב יותר: לא זכינו לראות את ראסל קרואו כדוקטור ג'קיל (ומיסטר הייד), את ג'וני דפ כאיש הבלתי נראה ואת חווייר ברדם כמפלצת של פרנקנשטיין בסרטי סולו משלהם, ובשאיפה גם במפגש פסגה מפלצתי א-לה הנוקמים, אבל לפחות קיבלנו תמונה של כולם ביחד. לרתום עגלות וזה.

נקודת האור: קשה לחשוב על משהו.

החליקו על קליפת בננה: "כוכב הקופים" (2001)

רימייק נוסף שלא עמד בציפיות, בטח כשהבמאי הוא טים ברטון. האסטרונאוט ליאו דוידסון (מארק וולברג) חוזר לכדור הארץ אחרי ההרפתקה שלו בכוכב הקופים, הוא מגלה, לא עלינו, שזו כבר לא הפלנטה שהוא השאיר מאחור, ושגם אצלנו שולטים הפרימטים. הסרט לא מסביר איך זה קרה: האם מדובר בהשתלטות עוינת של קופים מהחלל, באבולוציה או בטוויסט אחר? את זה השאירו לסרט ההמשך, שמעולם לא צולם.

נקודת האור: הכישלון של "כוכב הקופים" פינה את הדרך לריבוט המוצלח של המותג, שהתחיל עם "כוכב הקופים: המרד" (2011).

"אליטה: מלאך קרב" (2019)

כאן דווקא הופתענו. העיבוד המושקע הזה לסדרת האנימה המפורסמת היה לא רע בכלל. רוברט רודריגז ביים, ג'יימס קמרון הפיק, ורוזה סלזאר ("אימה אמריקנית: בית הרצח" ובקרוב ב"לנצח או להפסיד" מעורר המחלוקת) כיכבה כסייבורגית לוחמת שמנסה לגלות את ייעודה האמיתי בחיים. הסרט הסתיים בפתאומיות, ממש באמצע העלילה, והעובדה שהוא לא ריסק את הקופות מנעה את תחילת העבודה על ההמשכון (הדעות חלוקות אם הסרט באמת הסב הפסדים לאולפני פוקס או בקושי כיסה את ההשקעה, אבל השורה התחתונה זהה).

נקודת האור: רודריגז וקמרון נשבעו שביום מן הימים הם יצלמו את "אליטה 2" ומפעם לפעם יש דיבור על התעוררות בגזרה הזו. קשה להאמין שזה יקרה אחרי כל כך הרבה שנים, אבל בכל זאת נחזיק אצבעות.

אזכורים מפוקפקים של כבוד:

* "מהיר ועצבני 10" (2023): הסרט הסתיים עם קליף-האנגר במובן הכי מילולי שיש וכל המעורבים עדיין טוענים שהפרק האחרון בסאגה עדיין בדרך, אבל ביצועים לא משכנעים בקופות ודחיות חוזרות ונשנות (וזה לא שווין דיזל הוא השחקן הכי עסוק בהוליווד, אתם יודעים...), מעלים בנו ספקות. מצד שני, בקושי עברו שנה וחצי מאז יציאת הסרט האחרון, אז נחכה בסבלנות.

* "ספיידרמן המופלא 2" (2014): אלמלא מאורעות "ספיידרמן: אין דרך הביתה" (2021), איש העכביש של אנדרו גארפילד לגמרי היה מככב כאן עם פסקה מכובדת משלו.

* "פרסי ג'קסון וים המפלצות" (2013): הקליף-האנגר לא היה כל כך גדול, והאמת היא ש"מפוצלים" ו"אראגון" גם ככה סוגרים לנו פינה עם ז'אנר הפנטזיה לנוער.