עירום לא מחמיא, התנהגות אובססיבית ותיעוב עצמי: דמי מור כמו שלא ראיתם אותה מעולם

"יופי מסוכן" ("The Substance") הואהסרט הכי מטורף ומופרעשתראו השנה. באחריות.סאטירת האימההמזוויעה והמצחיקה של התסריטאית־במאית הצרפתייה קוראלי פארז'ה מספקת חזון אמנותי קיצוני והופך קרביים, שרק הולך והופך קיצוני יותר (ומצחיק יותר) ככל שהוא מתפתח. על הכוונת - סטנדרט היופי הנשי, הזדקנות הגוף וטיפולי אנטי־אייג'ינג. התוצאה - בלתי נשכחת.

דמי מור, בהופעה אמיצה ומדהימה, מגלמת את אליזבת ספארקל, כוכבת הוליוודית מזדקנת ובודדה שמנחה תוכנית כושר פופולרית ומחויכת. אלא שביום הולדתה ה־50 אליזבת מגורשת ממקום עבודתה בבושת פנים בידי הבוס הדוחה שלה, הארווי (דניס קווייד בהופעה גרוטסקית במיוחד) - ועולמה חרב עליה.

בתסכולה הרב, אליזבת מחליטה להתנסות בשיטת טיפול מחתרתית ומסתורית בשם "החומר", שמבטיחה ליצור "גרסה חדשה ומשופרת" של עצמה. אך למרבה הזעזוע והתדהמה, לאחר שהיא מזריקה לעצמה את הנוזל הצהוב־ירוק שמפעיל את תהליך ה"הצערה" המיוחל, היא מאבדת את ההכרה, ומתוך גבה בוקעת לפתע אישה יפה וצעירה ממנה בשם סו (מרגרט קוואלי, "עוזרת בית").

כללי הטיפול המחמירים שמצורפים לחבילה שספארקל מקבלת לביתה הם ברורים מאוד, אבל החוק החשוב ביותר שאליזבת וסו נדרשות להקפיד עליו קובע שהן לא יכולות להיות "ערות" באותו הזמן, ושעליהן להתחלף ביניהן בכל שבעה ימים.

כל פריים במקום

סרטה המסעיר, המסוגנן והמאוד גראפי של פארז'ה, שחתומה גם על המותחן הפמיניסטי המדמם "נקמה", מערבב בין הסוריאליזם הביזארי של דיוויד לינץ' לתעתועי הגוף הדוחים של דיוויד קרוננברג, ושואב השראה מסרטים קלאסיים כמו "שדרות סאנסט", "רקוויאם לחלום", "הניצוץ", "הנוסע השמיני", "קארי" ועוד.

אין כאן מילה אחת מיותרת, אין כאן פריים שאינו במקום. כבר מהסצנה הראשונה של הסרט - שמציגה את התקנתו של "הכוכב" של אליזבת' ספארקל בשדרת הכוכבים ההוליוודית המפורסמת - ניתן לצופים הרושם שהם מצויים בידיים טובות מאוד. וככל שנוקפות הדקות, הרושם הזה רק הולך ומתחזק.

גם השחקנים עושים עבודה יוצאת מן הכלל, כמובן. קוואלי ממשיכה את השוונג המצוין שלה מהשנים האחרונות ומוסיפה עוד תצוגת משחק מרשימה לאוסף. דניס קווייד נהדר ואפקטיבי גם הוא בתור מייצגה הנאמן של הגבריות הרעילה.

אבל עם כל הכבוד לכולם - "יופי מסוכן" הוא המופע של דמי מור, שהולכת כאן למקומות שאליהם היא לא הלכה מעולם. עירום לא מחמיא, תיעוב עצמי בדרגות הגבוהות ביותר, התנהגות אובססיבית ופסיכית - מור בת ה־62 עושה הכל מבלי למצמץ וצפויה לקבל מועמדות ראשונה לאוסקר עבור המאמץ, ההקרבה והכישרון שלה.

חשוב לציין שהסצנה הכי חזקה וקשה לצפייה בסרט - הלב שלו, אם תרצו - היא דווקא סצנה נטולת אפקטים או גימיקים, שבה רואים את אליזבת עומדת מול המראה באמבטיה ומתכוננת לדייט. כמה פשוט - ככה מצמרר. בשביל זה יש קולנוע.