בתחילת "הכוורן", סרטו האחרון והמאוד מבדר של ג'ייסון סטייתאם, אישה מבוגרת נופלת קורבן למזימה אינטרנטית אכזרית שמרוקנת את חשבון הבנק שלה עד לאגורה האחרונה. דבר דומה מתרחש בדקות הראשונות של "תלמה", סרט הביכורים של התסריטאי־במאי ג'וש מרגולין, שכיכב בפסטיבל סאנדנס האחרון (ושפתח את פסטיבל הקולנוע של ירושלים לפני כמה שבועות).
אישה בשנות התשעים לחייה בשם תלמה (ג'ון סקוויב בת ה־94) מקבלת טלפון מאדם אנונימי שמבשר לה שנכדה נמצא בכלא. על מנת לעזור לו, היא מתבקשת לשלוח עשרת אלפים דולר בדואר במהירות האפשרית. כמובן שהנכד של תלמה בכלל לא בכלא, וכמובן שכספה, שאותו היא שולחת ליעד שנמסר לה, לא יחזור לעולם.
מטבע הדברים, לתלמה אין את ג'ייסון סטייתאם שיבוא ויציל אותה, וגם על המשטרה היא לא יכולה לסמוך. עם זאת, היא מסרבת בתוקף להשלים עם גורלה ולאפשר לגנבים לנצח. אז מה עושים? שואבים השראה מטום קרוז (שאחד מסרטי "משימה בלתי אפשרית" שלו בדיוק משודר בטלוויזיה), ויוצאים למסע נקמה מסעיר, משעשע ובסך הכל גם די משכנע בעקבות הכסף והכבוד האבוד.
מרגולין, שביסס את התסריט על מקרה אמיתי שאירע לסבתו, רוקח כאן מהתלה חביבה וחכמה שמקפידה להישען על כל הקונבנציות של סרטי פעולה. מעבר לשילוב המבריק של טום קרוז בחגיגה, יש כאן עוד שלל "סצינות אקשן" גריאטריות שיגרמו לכם לצחקק בהנאה.
מרדפים עם קלנועית, שימוש במכשירי שמיעה כמכשירי קשר, התגנבויות והטעיות מתוחכמות - בשלב מסוים, תלמה והפרטנר הקשיש שאותו היא מגייסת לעזרתה (ריצ'רד ראונדטרי האדיר, בתפקידו הקולנועי האחרון) אפילו צועדים בהילוך איטי אל עבר המצלמה בשעה שפח אשפה מתפוצץ מאחוריהם. כיאה לגיבורי פעולה, כמובן שהם אינם מפנים את ראשם לאחור.
שחקנית האופי הוותיקה ג'ון סקוויב (שהייתה מועמדת לאוסקר עבור "נברסקה") פשוט נהדרת בתפקיד הראשי. באופן מדהים, זהו תפקידה הראשי הראשון. מוטב מאוחר מאף פעם, אני מניח. ריצ'רד ראונדטרי, מצדו, שהתפרסם בשנות השבעים בסרטי "שאפט", מספק הופעה מצחיקה ומרגשת שמהווה אקורד סיום מושלם לקריירה המפוארת שלו.
מי שטיפה פוגמים בהנאה הרבה ששני גיבורנו מספקים, הם הנכד המעצבן של תלמה (פרד הצ'ינגר) ושני הוריו הנודניקים (פרקר פוסי וקלארק גרג), שמחפשים בדאגה גוברת אחר הסבתא הנוקמת. סיפורו המפוהק של הנכד, שמתפתח במקביל לקו העלילה של תלמה, אינו מעניין או חיוני בשום צורה. וגם ההיסטריה ה"קומית" של הוריו מתחילה לעלות על העצבים בשלב מסוים.
לא נורא. "תלמה" הוא עדיין סרט קליל, קצבי וחמוד מאוד, שיחמם את ליבם של צופים צעירים וזקנים כאחד. והוא עדיין יגרום לכם לרצות להתקשר לסבתא שלכם מייד עם סיומו. מי צריך את ג'ייסון סטייתאם?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו