לא מביט לאחור: סרט ההמשך הזה לא נופל מהמקור

עם ביקורות פושרות, ביצועים קופתיים מידלדלים וגל של קיצוצים, השנים האחרונות היו לא פשוטות עבור ענקית האנימציה פיקסאר (שאחראית לקלאסיקות כמו "צעצוע של סיפור", "רטטוי", "למעלה" ו"משפחת סופר־על"). כמה כיף לראות אותה מתאוששת כעת עם"הקול בראש 2", שמגיע אלינו תשע שנים לאחר הסרט הקודם ושמזכיר את ימיה היפים של החברה.

הסיפור פשוט מאוד: ריילי, הגיבורה שלנו, מגיעה לגיל ההתבגרות ונאלצת להתמודד עם שלל רגשות חדשים, כמו חרדה ומבוכה. אלה מצטרפים לרגשות הקיימים (שמחה, עצב, פחד, גועל וכעס), יוצרים ברדק רציני בראשה ומתחילים להשתלט על תודעתה.

הדילמות והמאבקים הפנימיים של ריילי בת ה־13 באים לידי ביטוי במהלך סוף שבוע ארוך, שבו היא ושתי חברותיה הטובות משתתפות במחנה אימונים יוקרתי של קבוצת הוקי תיכונית מצטיינת. האם עדיף לה להישאר נאמנה לחברותיה הוותיקות, או לנסות להתחבב על הקפטנית המגניבה והבוגרת של קבוצת ההוקי שאליה היא רוצה להתקבל? ואיזה אדם היא תהיה אם תבחר להפנות עורף למי שהיתה בעבר ולאמץ לעצמה אישיות חדשה?

פתיחת הסרט, שכוללת תזכורת קצרה ולא מאוד אלגנטית לקונספט ולאירועים של הסרט הקודם, אמנם חורקת מעט, ולוקח כמה דקות עד שהעניינים מתייצבים - אבל ברגע שזה קורה, "הקול בראש 2" נכנס להילוך גבוה ולא מביט לאחור.

נכון, אלמנט המקוריות וההפתעה לא קיים הפעם, ובמובנים רבים הסרט החדש בסך הכל מציע עוד מאותו הדבר. אבל למרבה השמחה, החבר'ה של פיקסאר ממש לא שוקטים על השמרים. יש כאן שפע של חידושים והברקות; הרגשות החדשים מוצלחים מאוד (ובמיוחד Ennui המשועממת, שמגולמת בידי הכוכבת הצרפתייה אדל אקסרופולוס); וכמו כל הסרטים הטובים באמת של פיקסאר - גם הסרט הזה צפוי להותיר אתכם עם עיניים אדומות ולחות. אז הכינו את הממחטות.

בתוך כך, הפשטות והחסכנות של "הקול בראש 2" דווקא פועלות לטובתו, והופכות את הסערות הרגשיות הבלתי נשלטות שריילי חווה לאפקטיביות יותר מבחינה דרמטית, אמוציונלית וקומית. כבר מזמן לא ראינו תיאור כה מדויק ומעורר הזדהות של גיל ההתבגרות. כבר מזמן לא ראינו סרט כל כך טוב ומרגש של פיקסאר. ברוכים השבים.