כשהבמאי-תסריטאי האמריקני-בריטי גיל קינן, שהתגורר בילדותו בישראל, קיבל את ההצעה לביים את הסרט החדש בסדרת סרטי "מכסחי השדים" - לא היה לו כל צל של ספק שהוא הולך להסכים לה.
עד היום, 40 שנים לאחר צאת הסרט הראשון, שהפך לקלאסיקת אייטיז אהובה, הוא עדיין זוכר לפרטי פרטים את חוויית הצפייה שלו בו כילד בן 7, שלדבריו השאירה בו חותם גדול.
"בקיץ של 1984 המשפחה שלי ואני עברנו מרמת גן ללוס אנג'לס, וזה היה שינוי גדול מאוד - החיים של כל המשפחה שלי השתנו לחלוטין", הוא מספר בראיון בלעדי ל"ישראל היום", לרגל עלייתו לאקרנים של "מכסחי השדים: אימפריה קפואה".
את הראיון הוא מקיים בעברית כמעט מושלמת, כאילו מעולם לא עזב את הארץ ("העברית שלי קצת חלודה, אני מדבר בה בעיקר עם אמא שלי - זה כאילו השפה שלי הוכנסה לקפסולת זמן. אין לי בכלל סלנג").
"הסרט הראשון שאבא שלי לקח אותי לראות בבית קולנוע בארה"ב היה 'מכסחי השדים', ואני זוכר הכל, אפילו איפה ישבנו. צחקתי המון, ואפילו שקצת פחדתי ולא הבנתי את כל הבדיחות - משהו מהסרט נשאר בי. אני חושב על כך די הרבה. רציתי לתת לקהל משהו חדש, ליצור חוויה דומה לזו שאני חוויתי כילד".
את הסרט הקודם בסדרה ביים הבמאי ג'ייסון רייטמן ("ג'ונו", "תלוי באוויר"), וקינן כתב לו את התסריט. הפעם היוצרות התהפכו - השניים כתבו במשותף גם את "אימפריה קפואה", אך הפעם היה זה קינן שישב בכס הבמאי.
הם אפילו הספיקו להציג את סיפורו של הסרט החדש לאיוון רייטמן, אביו של ג'ייסון, שגם ביים את שני הסרטים הראשונים בסדרת הסרטים הפופולרית. למזלם, הוא אהב את הכיוון שהם פנו אליו.
"ראיתי עד כמה חשוב לו הכבוד לדמויות ולעולם שהוא הקים, אבל גם לצופים ברחבי העולם. אני יודע את זה, כי אני בעצמי הייתי אחד מהם", אומר קינן. "הייתה לנו הזדמנות לספר לו את הסיפור לפני שהוא נפטר, והוא היה כל כך שמח וגאה לשמוע אותו. זה נתן לנו המון ביטחון. ההשפעה, הכישרון והאהבה שלו היו באוויר בכל רגע שבו עבדנו על הסרט".
במה הסרט הזה שונה מקודמיו?
"הרגשנו שיש צורך שהוא יהיה יותר מפחיד מהסרטים הקודמים, אבל לא יותר מדי, כי הוא עדיין פונה לקהל הרחב. אני מאוד אוהב את החוויה המפחידה, ועשיתי בקריירה שלי סרטים שהיו מפחידים יותר (כמו למשל הרימייק ל"פולטרגייסט" מ-2015, וגם סרט האנימציה "מפלצת של בית", שעליו היה מועמד לאוסקר; ע"א) כי זה חלק מהאינסטינקט שלי בתוך מספר סיפורים. הסרט פשוט רצה להיות קצת יותר מפחיד".
הסרט החדש מגיע לבתי הקולנוע כשנתיים וחצי לאחר צאת קודמו, "מכסחי השדים: החיים שאחרי", שהפך ללהיט גדול. הוא מחזיר אל המסך את כל כוכבי הסרט הקודם: מהדור הצעיר של המכסחים, בהובלתם של מקנה גרייס ("חיבור פשוט") ופין וולפהארד ("דברים מוזרים"); דרך דור הביניים, פול ראד וקארי קון ("פארגו"); ועד, איך לא - לדור הוותיק, הכולל את שלושת המכסחים מהסדרה המקורית שנותרו בחיים: ביל מארי, דן אקרויד וארני הדסון.
הוא מביא את החבורה כולה לתחנת כיבוי האש האייקונית בניו יורק שבה פעלו מכסחי השדים הראשונים, אך כשחפץ עתיק משחרר לעולם כוח מרושע שלא נראה כמותו בעבר - יצטרכו כל המכסחים לאחד כוחות כדי להגן על הבית.
פערי הגילים וההבדל הגדול בניסיון בין השחקנים עוררו תחילה חשש בקינן, אך הוא הבין מהר מאוד כי כל החששות שלו היו לחינם, מכיוון שכולם באו לצילומים עם גישה פתוחה מאוד ולמדו זה מזה.
"החבר'ה הבוגרים כל כך אוהבים ומכירים מקרוב את הדמויות שלהם, שהם הגיעו להפקה עם חיוך גדול ובגישה חיובית", הוא מספר. "הצעירים היו מאוד נרגשים, אבל הם לא פחדו מהאגדות שלצידם. זה מאוד עזר, כי זה יצר קשר מיוחד בין כל הדורות".
כשעולה לשיחה נושא המשפחתיות, קינן לא יכול לא להזכיר את משפחתו שחיה בישראל ("דיברתי איתם לא מעט מאז שפרצה המלחמה, זו היתה תחושת הלם גדולה מאוד עבורי"), ומספר כיצד ילדותו בארץ השפיעה עליו כיוצר קולנוע.
"בתור ילד שגדל בישראל בשנות ה-80, היו לי הרבה חופש, חברים וחוויות שאין סיכוי שאי-פעם אשכח. אלה דברים שהם חלק מהסיפור שלי, ובאופן בלתי נמנע זה מתבטא גם בדרך שבה אני מספר סיפורים", הוא נזכר בחיוך. "אני בטוח שהעובדה שאני ישראלי מהווה חלק גדול מהזהות שלי בתור במאי ותסריטאי.
"עברתי בין ארצות בתור ילד, והייתי צריך להתחיל בהן בכל פעם מחדש. החיפוש אחר מקום שאפשר לקרוא לו בית הוא נושא בולט מאוד בסרט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו