הסרט הזה מראה איך אפשר לעשות את מה שאנחנו באמת אוהבים

גבר פריזאי בשם פייר נוטש את דירתו, את עבודתו ואת חייו, ובהחלטה של רגע הוא בוחר להעפיל אל הפסגה המושלגת של המון בלאן ולהישאר שם. זו תמצית עלילת "ההר" - סרטו היפה, המפתיע ועטור הפרסים של התסריטאי־במאי תומא סלבדור, שגם מככב בתפקיד הראשי.

מצד אחד, זהו סרט טבע מהפנט, שמאלץ את הצופים להתאים את עצמם לקצב המדיטטיבי שלו; מצד שני, זהו משל על החיים בחברה המודרנית, על משבר גיל העמידה ועל הזמן שבורח לנו מבין האצבעות; מצד שלישי, חלקו האחרון של "ההר", שיעלה למסכים היום (חמישי), לוקח פנייה לא צפויה אל מחוזות הפנטזיה והמדע בדיוני, מה שהופך אותו למאוד ייחודי ומקשה לקטלג אותו במובן המסורתי.

"אני מעדיף לא להגדיר את הסרט", אומר סלבדור בחיוך ממזרי. "אני אוהב הפתעות. גם בחיים, וגם כשאני הולך לקולנוע. אני אוהב סרטים שמערבבים תחושות. אני לא מספר סיפורים קלאסי. כשאני מתחיל לעבוד, יש לי בראש תמונות ומצבים, ואני מנסה למצוא את הסיפור שמאחוריהם. כשהתחלתי לכתוב ידעתי מה הולך לקרות בסוף הסרט, אבל לא ידעתי כיצד הדבר ישפיע על פייר. את זה גיליתי תוך כדי".

גיבור הסרט נכבש בקסם של המון בלאן והופך למהופנט. עד כמה אתה יכול להזדהות עם התחושות האלה?
"מדובר בסיפור מאוד אישי. כשהייתי בן 14 רציתי להיות מטפס הרים. כמו בסרט, הרצון והצורך הופיעו משום מקום, בצורה קסומה. ובאמת, בין גיל 15 לגיל 25 טיפסתי המון. גם באזורים שבהם צילמנו את הסרט. אבל אז פשוט הפסקתי ל־30 שנה".

יש בסרט תחושה חזקה של זמן שאוזל: הקרחונים שעל רכס ההר נמסים, וגם פייר מבין פתאום שאם לא יעזוב את עבודתו הוא יפספס את ההזדמנות לעשות את מה שהוא רוצה באמת. האם זה גם מה שגרם לך לרצות לחזור לטיפוס הרים?
"הזמן ללא ספק משחק תפקיד מרכזי. פייר לומד מחדש איך לחיות. הוא מוצא את הקצב שלו מחדש. הוא לומד מחדש להיות סקרן, איך להסתכל, איך לחשוב, איך לראות. זה כאילו שמישהו עושה לו ריסטארט אקזיסטנציאליסטי. תמיד ידעתי שאעשה מתישהו סרט בהרים, ותמיד היה לי בראש את התמונה הזאת של מישהו שלא רוצה לרדת מההר".

אפרופו קשיים, כמה קשה היה לצלם את הסרט הזה?
"קשה לעשות סרטים באופן כללי, אבל קשה ומאתגר במיוחד לעשות סרט מהסוג הספציפי הזה. צילמנו בגובה של יותר מ־3,500 מטר, בקור אדיר ובאזורים שבהם יש 30% פחות חמצן. היינו צוות של חמישה אנשים בלבד. סחבנו המון ציוד. זה היה מאוד אינטנסיבי ומעייף, אבל גם מאוד עוצמתי".

עד כמה ההר עצמו שיתף פעולה איתכם?
"רציתי שתהיה הזדמנות להראות את הפנים המגוונות שלו. רציתי שלג, ערפל וקור, אבל לא ציפיתי שגם יהיה אור כל כך יפה. היו לנו ימי צילום רבים כי רציתי שנוכל להגיב למה שקורה בשטח. קיווינו שההר יקבל אותנו אליו, לא רצינו לכפות את עצמנו. והתוכנית הזאת הוכיחה את עצמה".

ידעת מההתחלה שתשחק בתפקיד הראשי?
"כן. אני אמנם לא מרגיש שאני שחקן, אבל אני כן מרגיש את הצורך לשחק בסרטים שלי, כי אני עושה סרטים מאוד אישיים ומרגיש מאוד מחובר לדמות. חוץ מזה, קשה מאוד לצלם את הסרטים שלי, ואני לא חושב שהייתי מרגיש בנוח לבקש משחקן לעשות עוד טייק בקור מקפיא, במקום מרוחק ומבודד שמעייף ומסוכן לטפס אליו. אני, לעומת זאת, נהנה מכל רגע".