"בת הים הקטנה" מודל 2023 הוא מיחזור חסר השראה ונטול קסם

גרסת האנימציה של "בת הים הקטנה", שיצאה למסכים ב־1989, כבשה לבבות, ריסקה קופות והובילה לרנסנס מרהיב באולפני וולט דיסני (שכלל שרשרת של להיטים איכותיים כמו "אלאדין", "מלך האריות", "היפה והחיה" ו"מולאן"). רימייק הלייב אקשן של הסרט, לעומת זאת, נטול קסם או ייחוד, וקשה להאמין שמישהו ידבר או יחשוב עליו בעוד כמה שנים (או חודשים).

מבחינה יצירתית ואמנותית, סרטו של רוב מרשל הוא כישלון חרוץ ולא נחוץ, ובדומה לכל יתר הרימייקים הנוסטלגיים של דיסני שיצאו בשנים האחרונות, הוא אינו מציע כל שיפור לעומת המקור. אם כבר, להפך.

מרבית שחקניו האנושיים אינם מרשימים, דמויות המשנה הלא אנושיות - ובמיוחד פלאונדר הדג וסבסטיאן הסרטן - עברו שנמוך משמעותי במעבר מאנימציה ללייב אקשן, העולם התת־ימי (שנוצר בעזרת האפקטים הכי פורצי דרך) חשוך ומדכדך, הביצועים של הנאמברים המוזיקליים אינם מתקרבים לביצועים המקוריים, ובאמת אין שום דרך להצדיק את האורך המוגזם (135 דקות, לעומת 84 הדקות של גרסת האנימציה).

מבחינת השינויים שנעשו למקור, בוודאי שמעתם שכעת בת הים, אריאל, מגולמת בידי שחקנית שחומת עור (הזמרת האלי ביילי, שדווקא מותירה רושם חיובי), וגם המילים של חלק מהשירים הנפלאים של הווארד אשמן ואלן מנקן עודכנו במעט (בעזרתו של לין מנואל מירנדה), וזאת כדי "לשקף את רוח הזמנים" ולא לפגוע ברגשות של אף אחת.

עם זאת, קשה לומר שבכוחן של מודיפיקציות אלה לגרום לגרסה החדשה להיות חיונית, חדשנית או רעננה. שכן מלבד ליהוק מגוון יותר מבחינה אתנית, לאורך כל הדרך יש היצמדות כמעט מלאה לגרסה המקורית, והסרט החדש אינו מצליח לשכנע את הצופה לרגע שלא יהיה לו כיף יותר פשוט לשוב ולצפות בגרסת האנימציה הישנה והטובה.

"בת הים הקטנה" מודל 2023 הוא לא יותר מניסיון ציני נוסף של דיסני לשחק אותה רגישים ואכפתיים, בתקווה לסחוט עוד כמה מאות מיליונים ממיחזורו חסר ההשראה של מותג מוכר ואהוב. מה שעצוב הוא שזה שוב יצליח להם בענק.

ציון: 4