"מהיר ועצבני 10" הוא אחד מהסרטים המטופשים בהיסטוריית הקולנוע

עם תקציב שמוערך בכ־340 מיליון דולר, "מהיר ועצבני 10" הוא אחד מהסרטים היקרים ביותר בהיסטוריה האנושית. הוא גם אחד מהמטופשים שבהם.

מעריצי הסדרה לא צפויים להתלונן יותר מדי. יש בו מלא מכות ומרדפים, שפע של פעלולים מופרכים ושערורייתיים שמתעלמים מחוקי הפיזיקה והשכל הישר, "עלילה" שכאילו נכתבה בידי ילד בן 6, אינספור הופעות אורח של כוכבי אקשן גדולים, והמון רגעים "דרמטיים" שמעוררים פרצי צחוק מבלי להתכוון לכך. אבל מבחינת איכות, הפרק העשירי רחוק בעשרות קילומטרים מהשיאים של "מהיר ועצבני 5" (הסרט הטוב בסדרה בהפרש ניכר), וקשה לומר שהוא מחדש הרבה (אם בכלל).

במה שאמור להיות החלק הראשון של הגרנד פינאלה של הסדרה הסופר־מצליחה, הפעם הסיפור שולח את דום טורטו (וין דיזל) ואת חבריו הממונעים לעימות גורלי וחוצה יבשות עם דנטה רייס (ג'ייסון מומואה), בנו הפטפטן, הראוותן והפסיכופת של הנבל הברזילאי שפגשנו ב"מהיר ועצבני 5".

דנטה מעוניין לנקום בחבורה שאחראית למות אביו, ולשם כך הוא גיבש תוכנית כאוטית, רצחנית וחסרת כל היגיון, שאמורה להסב להם סבל רב. בפועל, למרות ביטחונו העצמי המופרז וצחקוקיו התכופים, לא בדיוק ברור מה לעזאזל הוא עושה (מעניין אם התסריטאים יודעים).

כנהוג בסדרה, מצבת הדמויות רק ממשיכה לתפוח. נוסף על החבורה המקורית, בסיבוב הנוכחי ניתן למצוא גם את הרעים מהסרטים הקודמים (שרליז ת'רון, ג'ון סינה וג'ייסון סטיית'אם), וגם את ברי לארסון ("קפטן מארוול") ואת אלן ריצ'סון ("ריצ'ר") בתור סוכנים פדרליים קשוחים. תוספת נוספת ולא מאוד מבורכת היא זו של בחורצ'יק בשם לאו אבלו פרי, שמגלם את בנו הזאטוט והנודניק של טורטו.

הבמאי הבינוני לואיס לטריה ("הענק הירוק") - שהוזעק להחליף את ארכיטקט הסדרה, ג'סטין לין, אחרי שזה פרש בפתאומיות לאחר שבוע של צילומים - עושה כמיטב יכולתו כדי להשתלט על מאות החלקים שמרכיבים את שובר הקופות המפלצתי שהופקד בידיו, וכדי לאזן ביניהם. אבל למעט חופן רגעים חביבים/משעשעים (שברובם מופיע ג'ון סינה) - התוצאה בעיקר מצחיקה מרוב שהיא מגוחכת. שזה לא בהכרח דבר רע. בכל זאת - סרט בסדרת "מהיר ועצבני".

ציון: 6