מאז שהחלה את דרכה בסדרת הנוער המצליחה ״גאליס״ ועברה לגור בלוס אנג'לס לפני 10 שנים, הספיקה שני אטיאס (31) לככב בסדרות ובסרטים אמריקאים, בהם "חסרי בושה", "מקגיוור", "עשרה ימים בוואלי" ועוד. לאחרונה לוהקה לתפקיד אורח בסדרה "המבוקשים ביותר FBI" (מבית "חוק וסדר") שמשודרת בארץ ב-HOT - שם תגלם את לולה ארסלן, טניסאית אלופת עולם. בחודשים האחרונים היא מבלה באולפני "האחים וורנר" בלוס אנג'לס ומובילה את משחק הווידאו "Call of Duty" כקריינית הראשית.
השבוע היא הגיעה לארץ להשקת סרט קצר בו היא משחקת. בנוסף, היא כאן עבור פרויקט ליום האישה עליו היא אמונה לצד אחותה המפורסמת מורן אטיאס וגם בשביל קצת זמן איכות עם האחיינית החדשה.
"תשובה (TSHUVA)" הוא סרט קצר מאת יואב סויסה, דרמה בהשראת סיפורים מהעולם החרדי הרפורמי בארצות הברית, המפגיש את הצופה עם מציאות קשה וכואבת של גבר חרדי המסתיר סוד ענק מפני אשתו והסביבה. בסרט היא מככבת לצדו של יואב סויסה עצמו, דניאלה איטה (דקיטה) ולבון רקטור. מדובר בסרט שהופק בארה״ב בשילוב יוצרים ישראלים, אמריקאים וסינים, שכתב והפיק סויסה, יוצר ישראלי-אמריקאי, שכאמור, אף משחק בתפקיד הראשי יחד עם שני. לצד הפרמיירה בארץ - שתתקיים בשבוע הבא - הסרט הוגש למספר פסטיבלים ברחבי העולם ובארץ.
"את יואב סויסה אני מכירה מהיום הראשון שלי בלוס אנג'לס, כשרק הגעתי והתחלתי לעבוד במסעדה ישראלית שנקראת 'ארומה', שם הוא בעצם עשה לי את ההכשרה. מאז נהיינו חברים טובים", היא משתפת בראיון ל"ישראל היום".
על סט הסרט "תשובה". צילום: Marlaw Umambong, Yoav swissa
"תוך כמה חודשים התחלתי ללמוד משחק ועזבתי את המסעדה, אבל נשארנו בקשר. לפני כמה שנים הוא שיתף אותי ברעיון לסרט קצר שהיה לו, והרגשתי את התשוקה שלו כשהוא חלק איתי את הסיפור. חשבתי שזה מרגש ומקורי. הוא רצה שאקח חלק בזה, והלכתי על זה. אני משחקת את חנה, אישה חרדית, מורה לעברית בבית ספר יהודי בלוס אנג'לס, שנשואה לבנימין, אותו הוא מגלם. בין השניים מרחף סוד גדול - שעד לסוף הסרט לא ברור אם זו אמת או פנטזיה. למרות שהיא באה מהעולם החרדי, היא שותפה ותומכת בסוד ובזהות האמיתית שלו. היא גם לא נכנעת ללחץ החברתי ולהרמת הגבה בקהילה שלהם על כך שאין להם ילדים".
איך היה להיכנס לדמות שמאוד שונה ממך?
"נכון שזה רחוק מהיום יום שלי, אבל לא באמת כי אני באה ממשפחה מסורתית-דתית. בנוסף, בני המשפחה של בעלי, שגרים בלוס אנג'לס, הם דתיים חבדניקים. אז כל המנהגים והברכות והדברים הקטנים הרגישו לי מאוד מוכרים. מה שלא ידעתי, כמובן שחקרתי. אבל ככלל, זה לא כל כך רחוק מאיתנו, כישראלים".
הסרט מדבר על סובלנות וקבלת האחר. בישראל זה קצת פחות קורה לאחרונה. החברה מקוטבת ומפולגת. עד כמה את מודעת למה שקורה פה כשאת גרה כל כך רחוק?
"אני מודעת לזה וכואבת כל משבר שקורה בארץ. החדשות היחידות שאני קוראת וצופה בהן הן החדשות של ישראל. אני כן חושבת שכעם, ברגעי משבר, אנחנו מתאחדים בצורה הכי יפה והכי מרגשת שראיתי. אני מקווה שנמשיך ונוכל למצוא מחדש את הסובלנות בינינו לא רק ברגעי משבר".
את כבר עשור בלוס אנג'לס. את מרגישה כבר יציבות שם כשחקנית פעילה ועובדת?
"יש יציבות מהבחינה של הסוכנים והמלהקים שמכירים אותי, אבל זה תחום שתמיד היה לא יציב. אבל זה גם הקסם בעולם הזה; כל פעם מגיעים לסט חדש, יוצרים חדשים, צוללים לדמויות חדשות ומגוונות. כן מצאתי את מקומי שם כשחקנית. אני הולכת לאודישנים. זה חלק מהעבודה. שומעת הרבה 'לא', הרבה 'כן', ויש לי עוד הרבה דברים שהייתי רוצה להגשים בדרך".
אחותך מורן יצאה מהבית לשחק אותה מעבר לים, כידוע. עד כמה היא היוותה עבורך השראה לעשות את זה בעצמך?
"לעזוב את הבית ואת כל מה שאת מכירה זה לא פשוט לכל אחד ובכל שלב. החלום שלי מגיל 9 היה להיות שחקנית וידעתי שאעשה את זה ושאעבור ללוס אנג'לס. זה שאחותי הייתה שם כמובן חיזק אותי ונתן לי נחיתה כנראה הרבה יותר רכה שם. כמובן שהיא היוותה עבורי השראה. אבל את השיעורים והאודישנים, המבחנים והעליות והמורדות בדרך צריך לעבור על בשרך. אבל ללא ספק זה כיף וכבוד שיש לי את ההשראה מהבית".
ועכשיו היא גם הפכה אותך שוב לדודה.
"נכון. אני תמיד שמחה לראות שהיא מגשימה את החלומות והרצונות שלה ושמחה שהייתי חלק מזה. נורא התרגשתי ובאתי ללידה. אני שמחה שהיא הגשימה עוד חלום שלה ושנספיק להיות זמן קצר שוב יחד".
שני, כאמור, הגיעה לישראל לצורכי עבודה, אבל גם לביקור אחותה האהובה מורן, וגם עבור מיזם חדש ומשותף של השתיים. בנוסף לפרמיירה של הסרט הקצר בו היא משתתפת, השתיים מארגנות יחדיו אירוע נשים ב-1 במרץ כחלק ממיזם הנשים MeFirst - אירוע ליום האישה הבינלאומי שקורה בהאנגר 11 - בו הן יארחו נשים מעוררות השראה ופורצות דרך לפאנלים שונים, שיבקשו לתת כלים פרקטיים להגשמה אישית ועצמאות כלכלית.
אם כבר אתן מנחות יחד, מה עם לשחק יחד? יש סיכוי לראות אותך משחקת כאן בארץ ובעברית?
"עוד לא יצא לנו, אבל אני בטוחה שאם תגיע הזדמנות כזאת, נשמח לשתף פעולה. לגמרי יש סיכוי שאשחק פה. יש לי פה סוכנת ואני שולחת אודישנים לכאן. הסרט האחרון שצילמתי, 'נתראה בשמחות', היה סרט ישראלי-אמריקאי שצולם בלוס אנג'לס עם קאסט ישראלי, אז לגמרי יש סיכוי. אני שמחה לעבוד בארץ. יש פה יצירה מדהימה שבשנים האחרונות הפכה ליצירה בינלאומית ואני מחכה להזדמנות".
זה נכון שהתגבש לו בלוס אנג'לס מן יישוב ישראלי קטן של יוצרים ויוצרות, שחקנים ושחקניות?
"האמת שלפני הקורונה זה ממש הרגיש כמו 'מיני ישראל' מבחינת התעשייה. היה שלב שזה הרגיש שכולם נמצאים שם או שמחלקים את הזמן בין תל אביב ללוס אנג'לס. אבל כשהקורונה התחילה, הרבה חזרו לארץ ורק מי שכבר השתקע באמת, נשאר. אז כן, היה ווייב של 'מיני ישראל' לשנה-שנתיים, אבל זה נגמר".