מותה של אגדה
הבמאי ז'אן לוק גודאר הלך לעולמו בגיל 91
הבמאי הצרפתי פורץ הדרך היה ממובילי הגל הצרפתי החדש, והפך לאחד הבמאים המוערכים והמשפיעים בהיסטוריה • בין סרטיו המוכרים: "עד כלות הנשימה" ו"לחיות את חייה" • הוא נודע גם בשל יחסו השלילי כלפי ישראל, אותה כינה "גידול סרטני"
,עודכן
0השמעה
ז'אן לוק גודאר, מהבמאים הגדולים והמשפיעים בהיסטוריה, הלך לעולמו, כך דווח הבוקר (שלישי) בתקשורת הצרפתית.
גודאר נודע כאחד ממובילי התנועה הקולנועית שנקראה "הגל הצרפתי החדש" לצד במאים אחרים כמו פרנסואה טריפו ואנייס ורדה. בין סרטיו המוכרים ביותר ניתן למצוא את "עד כלות הנשימה", לחיות את חייה" ו"הגוף והלב".
במהלך שנות ה-60, סרטיו הפכו לשם דבר בקולנוע העולמי ועזרו "לנער" סרטים רבים בכך שהציגו עבודת צילום, עריכה ודיאלוג בצורה שלא הייתה נהוגה עד אז. עבור חובבי קולנוע רבים, בטח עבור כאלה שלמדו את סרטיו, הוא היה לא פחות מפורץ דרך. קוונטין טרנטינו ומרטין סקורסזה נמנים על כמה מהבמאים הבולטים שהושפעו מעבודתו של גודאר.
תחילתו של גודאר בעולם הקולנוע הייתה לאחר שהצטרף ל"מחברות הקולנוע", מגזין קולנוע צרפתי שפורסם החל מ-1951, שם הוא שימש כאחד מכותביו לצד מי שבהמשך הפכו לבמאי מוכרים – טריפו, ז'אק ריווט וקלוד שברול. המגזין הציג גישה חדשה לעיסוק בתיאוריה הקולנועית, ובכך חולל מהפכה בתחום. תיאוריית האוטר שהוצגה במגזין, לפיה הבמאי הוא הדמות החשובה ביותר ביצירת סרט, היא כזו שעוסקים בה עד היום.
סרט הקולנוע המלא הראשון של גודאר היה "עד כלות הנשימה", שיצא ב-1960 ושזכה להצלחה גדולה ברחבי העולם. עד היום נחשב הסרט לאחד המשפיעים בהיסטוריית הקולנוע וככזה שנלמד שוב ושוב בלימודי קולנוע. שנתיים אחר כך ביים גודאר את "לחיות את חייה", שזכה גם הוא להצלחה ביקורתית וקופתית גדולה.
הטריילר לסרט "עד כלות הנשימה"
לא ניתן לערער על ההשפעה העצומה של גודאר על עולם הקולנוע, אך ראוי לציין גם את יחסו למדינת ישראל, שהוא יצא נגדה מספר פעמים לאורך חייו. בעבר הוא קרא לישראל "גידול סרטני" ואף וטען שבמהלך מלחמת העולם השנייה, יהודים הלכו לתאי הגזים בהתנדבות על מנת להאיץ את הקמת ישראל. הוא לא החביא את העובדה שמשפחתו הייתה אנטישמית ושקרוביו תמכו בנאצים, דבר שהוסיף לכך שרבים ראו בו עצמו כאנטישמי - טענה אותה הוא הכחיש.
סרטו העלילתי האחרון היה "Goodbye to Language" מ-2014. הסרט הניסיוני התחרה בפסטיבל קאן של אותה השנה, שם הוא זכה בפרס חבר השופטים. גודאר עצמו זכה לאורך הקריירה שלו בעשרות פרסים, בהם פרס דוב הזהב של פסטיבל ברלין על סרטו "אלפאוויל" מ-1965, פרס אריה הזהב של פסטיבל ונציה על "First Name: Carmen" מ-1983. הוא הוכרז כזוכה בפרס אוסקר של כבוד על פועלו הקולנועי ב-2011, אך הוא סירב לקבל אותו בטענה שהזכייה מהווה "שום דבר" עבורו.
