"הסיכוי הכי טוב לעשות סרט מוצלח הוא להסתמך על חוויה אישית"

היום יעלה בבתי הקולנוע סרט הדרמה "קדימה קדימה" בכיכובו של חואקין פיניקס, שזכה באוסקר על תפקידו בסרט "ג'וקר" ב־2019.

פיניקס מגלם בסרט את ג'וני, כתב רדיו משוטט שנמצא בעיצומה של כתבת תחקיר לרדיו הציבורי האמריקני, שבו הוא עובד. הוא מראיין ילדים ממקומות שונים ברחבי ארה"ב ושואל אותם על דעותיהם ועל התחזיות שלהם לעתיד. אלא שאז הוא מקבל טלפון מאחותו (גבי הופמן, "טרנספרנט") שזקוקה לעזרה עם בנה בן ה־9, ג'סי (שאותו מגלם השחקן הצעיר וודי נורמן). ג'וני נאלץ לשמור על הילד בזמן שאחותו נדרשת לעניינים בוערים אחרים. כאשר העבודה של ג'וני מחייבת אותו לחזור - הוא לוקח את ג'סי ביחד איתו לניו יורק, והילד מתלווה אליו למפגשים עם מרואיינים שונים.

הסרט הוקרן בפסטיבלים בסתיו האחרון, וזכה לשבחי המבקרים. גם פיניקס וגם הילד נורמן קיבלו ציון לשבח על משחקם בסרט, וגם הבמאי מייק מילס, שכתב את התסריט, זכה לשבחים.

מילס (56) החל את דרכו כבמאי וידאוקליפים להרכבים כמו אייר, פאלפ והמוזיקאי מובי. במקביל הוא שילב יצירה קולנועית של סרטים קצרים. בעשור האחרון החל להתמקד בסרטים באורך מלא, בראשם "בגינרס" בכיכובם של יואן מקגרגור וכריסטופר פלאמר, שיצא ב־2011. פלאמר המנוח, כוכב "צלילי המוזיקה" שהיה אז בן 82, זכה באוסקר על תפקידו בסרט, ובכך הפך לזוכה האוסקר המבוגר ביותר. סרט נוסף של מילס היה "נשות המאה ה־20" עם אנט בנינג ואל פנינג, שיצא ב־2017. מילס היה מועמד לאוסקר בקטגוריית התסריט המקורי על סרט זה.

בתום הקרנת הבכורה של "קדימה קדימה" אמר מילס כי "אני מרגיש שהסיכוי הכי טוב שלי לעשות סרט טוב הוא לבוא ממקום מוכר, עם נושא שיש לי איתו היכרות אישית. הרעיון הגיע מהבן שלי. יש לו הגיגים מצחיקים וחשבתי על קשר בין מבוגר לילד ועל תפיסות העולם השונות. דרכו הגעתי לילדים בני גילו, להורים ולמורים שלהם - ונגלה לי עולם שלם.

"סרטים לוקחים אותך למסע, כולל בתגובות של הקהל אליהם. אני לא יודע להסביר למה משהו אישי שלי שהגיע אל המסך גרם לאחרים להגיב בצורה מסוימת. זה הלם וזה מרגש, וזה גורם לי לבכות. זה מה שקולנוע עושה לבן אדם".

אחת הבחירות האמנותיות המרכזיות בסרט היא שהוא צולם בשחור־לבן. לדברי מילס, "סרטים שאינם בצבע הם זן יוצא דופן ותמיד רציתי לבחון זאת. אני אוהב קולנוע בשחור־לבן. זה נותן אווירה של סרט תיעודי, הרגשה שהכל אמיתי. מנגד, זה גם מעניק תחושה של מעין אגדה שבה איש גדול וילד קטן הולכים יחד. רציתי שהניגודיות הזאת תתעצם וגם רציתי לשדר אינטימיות. זה אחד האפקטים של צילום בשחור־לבן".