בסוף השבוע עלה בבתי הקולנוע סרטו המדובר של ארי פולמן, "איפה אנה פרנק", סרט אנימציה שעושה שימוש יוצא דופן ביומן המפורסם של הנערה שנספתה בשואה.
הסרט מתרחש באמסטרדם. העלילה מתחילה בסערת ברקים מטורפת, שכתוצאה ממנה מתעוררת לחיים קיטי, חברתה הדמיונית של אנה פרנק, שלה הקדישה אנה את היומן. קיטי לא יודעת שחלפו יותר מ־75 שנה מאז ראתה לאחרונה את אנה, וכשהיא מתחילה לקרוא את היומן, היא מבינה שאין שם מידע מה עלה בגורלה של אנה. קיטי יוצאת למסע מלא דמיון ברחבי אירופה העכשווית כדי לעלות על עקבות חברתה.
פולמן עבד על הסרט במשך שמונה שנים. במאי האנימציה של הסרט הוא יוני גודמן, שעבד עם פולמן על הסרטים "ואלס עם באשיר" ו"כנס העתידנים". בהפקת הסרט השתתפו 35 אמנים ישראלים, ועוד 350 אנשי מקצוע מרחבי העולם, ובהם ציירים, מעצבים, אנימטורים ואנשי הפקה. המדבבים בגרסה העברית של הסרט הם גילה אלמגור, דרור קרן, ענת וקסמן, אריה צ'רנר ועוד רבים. מי שמדבבת את דמותה של אנה פרנק היא השחקנית נעמה שטרית (37), שמשחקת בהצגות רבות בתיאטרון הקאמרי.
"לדבב את אנה פרנק זה לא כמו לדבב סרט או סדרה מצוירת, יש פה את המטען הרגשי", אומרת שטרית, "לי ספציפית היה מטען עוד יותר גדול סביב זה, כי במשך כמה שנים הייתי אמורה לשחק את דמותה של אנה בהפקות שונות, ובכל פעם זה לא הסתדר ונפל. חיכיתי הרבה שנים לשחק אותה".
לדבריה, מי שפנה אליה היה במאי הדיבובים שרון כהן. "הם חיפשו המון זמן מישהי שתתאים לאנה פרנק, והוא חשב עלי. אני אמנם לא ילדה, אבל אני מדבבת הרבה ילדות. לארי פולמן היה חשוב שזה לא יהיה משוחק מדי ושזה לא יהיה ילדותי מדי, כי דיבוב בעברית נשמע לפעמים קצת מוזר".
היה קשה רגשית לדבב את דמותה של אנה פרנק?
"ללא ספק. הרבה פעמים הרגשתי שאני היא. זה סרט מאוד עוצמתי, גם מבחינת המוזיקה. הוא מעביר אותנו חוויה מאוד מיוחדת, ואני ממש נשאבתי לזה רגשית, לסיפור שלה, למי שהיא היתה, למה שעבר עליה. זה לא קורה לי לעיתים קרובות. אני מתחברת לכל דבר שאני עושה, אבל שם זה באמת היה משהו אחר".
תהליך הקלטת הדיבוב לקח הרבה זמן?
"לא, זה דווקא היה ממש קצר. נכנסנו להקליט כשהסרט כבר היה מוכן. הוא הוקרן באנגלית בפסטיבלים בעולם, ושלב הדיבוב בעברית הגיע רק אחרי. ניגשנו לאולפן ופשוט הקלטנו את התפקידים".
את חושבת שיש שליחות מסוימת בסרט הזה, שנוגע בנושא השואה בצורה מאוד לא שגרתית?
"ליצירת אמנות תמיד יש משהו חשוב להגיד, וספציפית בסרט הזה מאוד חשוב להעביר את המסר הזה הלאה. שהדור הצעיר, שלא מכיר את נושא השואה כמונו ושלא גדל על זה כמונו, יידע מה היה שם. לזה מתווספים המסרים של ארי בנושא הפליטים וקבלת המיעוט. אחד הדברים החשובים שעוברים בסרט הוא המורשת של אוטו פרנק, אבא של אנה: ללמד את שואת אירופה ולייצר אמפתיה לילדים באזורי מלחמה, ללא הבדלי דת, גזע ומיקום גיאוגרפי. אז כן, זה סוג של שליחות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו